פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4340/20
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. יאיר גלר
2. אמנון ריבלין
3. אברהם גלר
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד דורית לוי טילר
2. עו"ד מור נרדיה
המשיבים הפורמליים:
1. בנק הפועלים בע"מ
2. אחיקם ביתן
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.5.2020 בת"א 8702-10-14
שניתנה על ידי כבוד השופטת א' לושי-עבודי
בשם המבקשים:
עו"ד פז רימר; עו"ד רובי בר
משה
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.5.2020, בת"א 8702-10-14 (השופטת א' לושי-עבודי ). במסגרת ההחלטה נדחתה, באופן חלקי, בקשת סילוק על-הסף שהגישו המשיבים 2-1 (להלן: המשיבים ); בקשה כאמור, שהגיש המשיב הפורמלי 2 (להלן: המשיב הפורמלי ), התקבלה.
2.
המבקשים הגישו לבית משפט זה שני הליכים נפרדים נגד אותה החלטה. האחד הוגש כבקשת רשות ערעור – זו שלפנַי – עניינה בדחיית בקשת המשיבים באופן חלקי בלבד; האחר הוגש כערעור בזכות – ע"א 4775/20 – עניינו בקבלת בקשת המשיב הפורמלי ומחיקתו מההליך העיקרי. אקדים ואומר – דרך הילוכם של המבקשים שגויה; פוגעת ביעילות הדיונית; ואף עלולה להביא לכפל התדיינויות והכרעות באותה פרשה.
3.
בנסיבות העניין, מקום שבו רכיב אחד מהחלטת בית המשפט המחוזי מהווה 'פסק דין', שערעור עליו ניתן להגיש בזכות (ואכן כך הוא הדבר לגבי ההכרעה בבקשת המשיב הפורמלי), אין מקום לפרק את ההחלטה לגורמים, להגיש הליך נפרד, במתכונת שונה, על רכיב אחר מתוך אותה החלטה – כדרך פעולתם של המבקשים. כפי שנפסק לא אחת, די לה להחלטה שתכלול רכיב אחד העונה על הגדרת 'פסק דין', כדי להקנות אפשרות לערער בזכות גם על הרכיבים האחרים שבה (ראו למשל החלטת הרשם ב' אוקון בע"א 7400/00 יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ נ' ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א (7.1.2001); ערעור על החלטה זו נדחה בפסק דינו של הנשיא א' ברק בבש"א 793/01 ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בת"א נ' יוסי חסון חברה להשקעות בע"מ (15.8.2001)).
מעבר לכך – ספק אם החלטת בית המשפט המחוזי לגבי בקשת המשיבים, אינה מהווה, אף כשלעצמה, 'פסק דין חלקי', שעליו ניתן לערער בזכות. כאמור, בקשת המשיבים נדחתה אך באופן חלקי; נקבע כי רכיבים מסוימים מתביעת המבקשים יוצאו אל מחוץ להליך העיקרי. קביעה זו, על פני הדברים, היא 'גמר מלאכה' ביחס לאותם רכיבים, וממילא עשויה לעלות כדי 'פסק דין חלקי' (השוו: רע"א 6774/19 אפרידר החברה לשיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' עיריית ראש העין (16.4.2020) וההפניות שם).
5.
אם כן, דרך המלך לבירור טענותיהם של המבקשים היא בהגשת ערעור בזכות על כלל רכיבי ההחלטה. מאחר שביחס לחלקה תלוי ועומד הליך ערעור, לא ראיתי מקום להידרש לתגובה, ולהורות על "הפיכת הבקשה לכתב ערעור" (תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
6.
הבקשה למתן רשות ערעור (רע"א 4340/20) נמחקת אפוא בזאת; משיקולי יעילות, בירור מלוא טענותיהם של המבקשים יֵעשה במסגרת ע"א 4775/20. המבקשים יגישו, ככל שיראו לנכון, הודעת ערעור מתוקנת (במובן זה שטענותיהם בהליך זה 'תועתקנה' להליך הערעור, ללא הרחבת חזית הטיעון), וזאת עד יום 24.9.2020.
לאחר הגשת הודעת הערעור המתוקנת, אם אכן תוגש, יועבר התיק לרשמים לקביעת גובה הערבון, לפי שיקול דעתם. החלטתי זו תתויק גם בע"א 4775/20.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ד באלול התש"פ (13.9.2020).
ש ו פ ט