פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
435/02 - ב'
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
המ
בקשות
:
1. כרמל מרקעים בע"מ
2. הדפוס החדש בע"מ
נגד
המשיב
ה :
Herlitz International Trading AG
משיב
פורמלי: עו"ד יורם מושקט
בקשה
לעיכוב ביצוע או לסעד זמני
במסגרת
בקשת רשות ערעור על החלטת
בית
המשפט המחוזי מיום 10.1.02
בבש"א
19585/01 שניתנה על ידי כבוד
השופט
י' זפט
בשם
המבקשות: עו"ד יורם זמיר ועו"ד ניבה
דורסט
בשם
המשיבה: עו"ד אוריין אשכולי ועו"ד
יורם מושקט
החלטה
1.זוהי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כבוד השופט י' זפט) לפיה בוטל צו המניעה הזמני שניתן על ידי בית המשפט (כבוד השופט ג' קלינג) אשר אסר על המשיבה לפעול למימושו של מכתב אשראי דוקומנטרי שהוצא לטובתה על ידי המבקשות.
2.על מנת להבטיח תשלום התמורה עבור נייר שסיפקה המשיבה למבקשות, הוצא מכתב אשראי דוקומנטרי על ידי המבקשות. לטענת המבקשות הנייר שסופק היה באיכות ירודה ולפיכך משוחררות הן מתשלום תמורתו. עקב כך, פנו המבקשות לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד מימוש מכתב האשראי על ידי המשיבה, בטענת תרמית שיוחסה על ידן למשיבה. בהחלטה שניתנה ביום 16.8.01 (להלן: ההחלטה הראשונה) ניתן הצו המבוקש באשר בית המשפט לא מצא בתשובת המשיבה התייחסות לטענת התרמית שהעלו המבקשות. במסגרת בקשה לביטול הצו שהובאה בפני כבוד השופט זפט, נשמעו עדים וטענות הצדדים ובית המשפט נענה לבקשה ביום 10.1.02 לבטל את הצו הזמני (להלן: ההחלטה השנייה). על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור ובמסגרתה בקשה לעיכוב ביצוע, בה דנה החלטה זו.
3.כלל ידוע הוא שביסודו של מכתב אשראי דוקומנטרי עומד עקרון העצמאות, המבחין בין עסקת האשראי לעסקת המכר שביסודה. לפיכך, סעד מניעתי, המכוון לעכב בעד המוכר מלממש כלפי הבנק את זכותו לפי מכתב האשראי, יינתן במקרים חריגים. החריג העיקרי הוא התרמית, אשר גבולו צר, והוא יחול רק במקרים בהם קיימת הוכחה ממשית למעשה תרמית (ע"א 4004/90, 2100/93 אב. לוי קורפ. ואח' נ' פולירול בע"מ ואח' , פ"ד נ(1) 705, 716).
בהחלטתו השנייה קבע בית המשפט כי לא הונחה בפניו תשתית ראייתית לכאורית לטענה כי המשיבה פעלה בתרמית, אלא לכל היותר, הפרה את עסקת היסוד. לפיכך קבע בית המשפט כי נתקיימו התנאים לעיון מחדש בצו הזמני וביטל את הצו שניתן בהחלטה הראשונה.
4.לאחר הגשת בקשה זו, הודיעו הצדדים כי האשראי מומש (ככל הנראה בפרק הזמן הקצר בו לא היה עיכוב ביצוע). המבקשות, שהתבקשו להודיע על מחיקת בקשתם, לא היו מוכנות לעשות זאת, בטענה שהבקשה עדיין אקטואלית.
לאור האמור, נראה כי אין מקום להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה השניה. הבקשה נדחית. המבקשות מתבקשות להודיע אם הן עומדות על בקשת רשות הערעור.
המבקשות ישלמו למשיבה הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ח בשבט תשס"ב
(10.2.02).
ש
ו פ ט ת