פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 437/03
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשת:
וקנין רחל
נ ג ד
המשיבה:
החברה הכללית לפיתוח ב"ש
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בבאר-שבע בע"א 1235/00, מיום 2.1.2003, שניתן על ידי
כבוד סגן הנשיא י' פלפל, כבוד סגן הנשיא י' טימור וכבוד
השופט נ' הנדל
בשם המבקשת: עו"ד גדעון
פנר
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר שבע (סגני הנשיא י' פלפל וי' טימור והשופט נ' הנדל) בע"א 1235/00, אשר דחה (ביום 2.1.2003) את ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט א' ואגנו) בת.א. 4298/98.
1.המבקשת נפגעה (ביום 3.4.97) בשוק העירוני בבאר שבע מגליל בד, שנשען על תמרור ונפל עליה. בעקבות כך נגרם למבקשת שבר באחת מחוליות הגב. היא הגישה לבית המשפט השלום בבאר שבע (השופט א' ואגנו) תובענה כנגד המשיבה, בגין נזק הגוף שנגרם לה. לטענתה על המשיבה לפצותה בגין נזק הגוף לאור העובדה כי היא אחראית להפעלת השוק העירוני. כן הגישה תובענה כנגד רוכל בשוק שלגביו נטען כי הוא היה בעל הגליל שנפל עליה. כנגד הרוכל ניתן פסק דין בהיעדר הגנה (ביום 17.12.97), ונותרה שאלת חבותה של המשיבה. בית משפט השלום דחה את התובענה כנגד המשיבה. נקבע כי לא הוכחו נסיבות נפילתו של הגליל. בית המשפט דחה את טענת המבקשת כי יש להעביר את נטל השכנוע אל המשיבה מכוחו של כלל הדבר מעיד על עצמו (סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). זאת משום שלא הוכחה שליטה מלאה של המשיבה על הנכס, וכי אין כל בסיס לקבוע שהמקרה מתיישב יותר עם המסקנה כי המשיבה התרשלה מאשר שלא התרשלה. בית המשפט המחוזי (סגני הנשיא י' פלפל וי' טימור והשופט נ' הנדל) דחה (ביום 2.1.2003) את ערעורה של המבקשת מנימוקיו של בית משפט השלום.
2.על רקע זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני. טוענת המבקשת כי היה מקום להחיל בנסיבות העניין את הכלל של הדבר מעיד על עצמו, הן לאור השליטה של המשיבה על הנעשה בשוק, והן לאור ההתיישבות הגדולה יותר של המקרה עם המסקנה כי המשיבה התרשלה. דין הבקשה להידחות. העברת נטל השכנוע מכוחו של כלל הדבר מעיד על עצמו תלויה במספר תנאים (ראו ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק , פ"ד נו(1) 539). התמלאותם של תנאים אלה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. גם אם אין לומר כי השליטה של המשיבה בנכס חייבת להיות שליטה מלאה ( שם , בעמ' 559), עדיין קבעו שתי הערכאות כי נסיבות המקרה אינן מתיישבות יותר עם האפשרות שהמשיבה התרשלה מאשר עם האפשרות כי לא התרשלה. את קביעותיהן אלה השתיתו על ניתוח מפורט של העובדות המיוחדות לעניינה של המבקשת. על כן לא ביססה המבקשת כי עניינה מעורר שאלה משפטית בעלת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור בבית משפט זה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט"ז באדר ב' התשס"ג (20.3.2003).
ה
נ ש י א