רע"א 4401/06 חיים צדוק נ. מגדל חברה לביטוח בע''מ

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ר' לבהר-שרון) מיום 25.4.06, לפיהן הותנה עיכוב פינוי המבקש מן הדירה בה הוא מתגורר (להלן: הדירה) בהפקדת ערבות בסך 25,000 ש"ח, וזאת עד לבירור והכרעה בערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לעכב את הליכי מימוש המשכנתא על הדירה.

ביום 24.9.92 נטל המבקש מן המשיבה, מגדל חברה לביטוח בע"מ, הלוואה בסך של 200,000 ש"ח. לשם הבטחת החזר ההלוואה, מישכן המבקש את הדירה שבבעלותו לטובת המשיבה. משלא עלה בידי המבקש לעמוד בהחזרי ההלוואה החודשיים, הודיעה המשיבה למבקש, כי בכוונתה להעמיד את יתרת החוב, אשר נכון ליום 23.2.05 הגיעה לסך של 532,967 ש"ח, לפירעון מיידי. משלא פרע המבקש את יתרת חובו למשיבה, פתחה האחרונה בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש המשכנתא על דירת המגורים.

ביום 8.3.06 הגיש המבקש לראש ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו בקשה בטענת "פרעתי", בגדרה טען, כי המשיבה נמנעה מלהעביר לו תשלומי עמלות בהיקף של כמיליון ש"ח וכי יש לקזז תשלומים אלו מחובו למשיבה. כן, טען המבקש, כי נפלו פגמים פרוצדוראליים שונים בהליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו. ביום 20.4.06, ולאחר שנתבקשה תגובת המשיבה, דחתה ראש ההוצאה לפועל (הרשמת מ' קלמפנר-נבון) את בקשתו של המבקש, בקובעה, כי בקשת המבקש נעדרת כל ביסוס משפטי.

על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

בד-בבד עם הגשת הערעור, הגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב פינויו מן הדירה עד להחלטה בערעור.

בהחלטתו מיום 25.4.06, התנה בית-המשפט המחוזי את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבות כספית של 25,000 ש"ח. בקשה חוזרת שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי עוד באותו היום, נדחתה.

מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוען המבקש, כי סיכויי הערעור הינם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, משום שפינויו מדירת המגורים יסב לו נזק בלתי-הפיך. עוד טוען המבקש, כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי אין בידו לעמוד בסכום הערבות אותו קבע בית-המשפט המחוזי.

דין הבקשה להידחות.

כידוע, הגשת ערעור אין בה כלשעצמה כדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. עיכוב ביצוע יינתן אך במקרים חריגים, כאשר קיים חשש, כי ללא עיכוב ביצועה של ההחלטה, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו.

באשר לעניינו של המבקש - ומבלי לנקוט עמדה כלשהי לגבי סיכוי הערעור, ואף על-פי שמאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן הנזק העלול להיגרם לו עם פינויו מן הדירה בה הוא מתגורר יחד עם בני משפחתו הוא חמור, לא שוכנעתי, כי יש מקום להתערבות בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי. זאת, משני טעמים עיקריים: ראשית, בית-משפט זה נוהג על דרך הכלל להתנות את עיכובם של הליכי הפינוי בהפקדת ערבות כלשהי להבטחת נזקים שעשויים להיגרם לזוכה בשל עיכוב תשלום החוב (ראו למשל, רע"א 3910/01 חלא נ' נצר זהב בנין והשקעות בע"מ (לא פורסם); ע"א 4160/04 אילוז נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם)). בענייננו, בהתחשב בגובה החוב, העומד על סכום של למעלה מחצי מיליון ש"ח, דומה כי הערבות בסך של 25,000 ש"ח, שנדרש המבקש להפקיד אינה גבוהה כלל ועיקר. שנית, על אף שלדברי המבקש מצבו הכלכלי קשה, תצהירו לוקה בחסר, שעה שהוא נעדר את הפירוט העובדתי המינימאלי הנדרש באשר למצבו הכלכלי הנוכחי וכן לאור העובדה שלא צורפו לו מסמכים שונים, דוגמת צילומי חשבון הבנק, המעידים על מצבו הכלכלי. המסמך היחידי שצירף המבקש לביסוס טענתו הינו החלטת ראש ההוצאה לפועל בירושלים להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, במסגרת תיק אחר המתנהל כנגדו. אלא, שבכך אין די כדי להצדיק את עיכוב הליכי הפינוי אף ללא הפקדת ערבות.

בנסיבות העניין, נחה דעתי, כי ההחלטה למנוע את פינויו של המבקש מדירתו בשלב זה, עד למתן פסק-דין בערעור, בכפוף להפקדת סכום של 25,000 ש"ח מאזנת כראוי בין האינטרס של המשיבה, כי ישולם החוב ללא עיכובים לבין האינטרס של המבקש להגנה על קניינו. מכאן, שאיני סבור, כי יש מקום להתערבות בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

יחד עם זאת, מוצא אני לנכון להעניק למבקש שהות נוספת של 30 ימים מהיום על-מנת להסדיר את תשלום הערבות האמורה. אם לא תופקד הערבות תוך אותו מועד, תבוטל ההוראה בדבר עיכוב ביצוע פינוי המבקש ובני משפחתו מדירת מגוריהם. המבקש יטיב לעשות, לוּ ינצל כיאות את הארכה שניתנה לו, כדי לטפל בעניין הערבות ולהיערך לבאות.