פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4402/16
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשים:
1.
פלוני
2. פלונית
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 4846-01-14 שניתנה ביום 2.5.2016 על
ידי כב' השופטת רבקה פוקס
בשם המבקשים:
בשם המשיבים:
עו"ד צבי הלוי
עו"ד מרדכי זוכוביצקי
פסק-דין
בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 2.5.2016 של
בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ר' פוקס ) בת"א 4846-01-14, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ובתחום אף אוזן גרון.
רקע
1.בבית המשפט המחוזי בחיפה מתנהלת תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו למבקש 1 (קטין יליד 2001; להלן: המבקש ) בתאונת דרכים שאירעה בשנת 2013. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את פרופ' שטיינברג, נוירולוג ילדים, ובחוות דעתו הומלץ שלא לקבוע לעת הזו נכות צמיתה למבקש, אלא בעוד כשנתיים, לאחר שהמבקש יעבור טיפולים עליהם המליץ פרופ' שטיינברג. נוכח המלצה זו קבע בית המשפט, כי יש לעכב את בירור התיק, בשל טובתו של המבקש, ועד שנכותו תתייצב.
2.בא-כוחו של המבקש עמד על המשך בירור התיק, וביקש למנות מומחים רפואיים נוספים מטעם בית המשפט – ובהם מומחה בתחום האורתופדי ומומחה בתחום אף-אוזן-גרון (להלן: אא"ג ). בית המשפט דחה בקשות אלה וקבע כי המבקש לא נפגע פגיעה אורתופדית, וכל הפגיעות הנטענות הן בתחום הנוירולוגי, אשר "כוסה" על-ידי פרופ' שטיינברג. אשר לבקשה למנות מומחה בתחום אא"ג - צוין כי עניינה בטיפול שקיבל המבקש בעת אשפוזו לאחר התאונה, אך לא הוצג חומר עדכני בדבר טיפולים שקיבל המבקש מאז, ועל כן לא נמצא מקום למנות מומחה בתחום זה.
יוער כי בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיבים למינוי מומחה בתחום העיניים (המבקש לא התנגד לבקשה זו).
3.בבקשה דנא נטען כי למבקש פגיעות גם בתחום האורתופדי וכי הוא עבר טיפולי פיזיותרפיה, במהלכם אובחן קיצור בשריר התאומים ברגליו. נטען כי קביעת בית משפט קמא לפיה מקור כל נכויותיו של המבקש בתחום הנוירולוגי אינה מבוססת, וכי המדובר בקביעה רפואית הדורשת עיגון בראיות מתאימות אשר טרם הוצגו בענייננו.
כן נטען כי המבקש נפגע כתוצאה מהליך ההנשמה שבוצע בו בעקבות התאונה, ועל כן נדרש מינוי מומחה בתחום אא"ג. לטענת המבקשים, די בראשית ראיה על מנת להורות על מינוי מומחה רפואי, אשר בין היתר יקבע, בהתאם לנסיבות המקרה, את הצורך בטיפולים, ואין לדרוש "חומר עדכני לגבי טיפולים" לשם מינוי כאמור, כפי שדרש בית משפט קמא. עם זאת, צוין, כי ביום 21.2.2016 נבדק המבקש על-ידי רופא בגין הרגשת קוצר נשימה, והוא הופנה ליעוץ במחלקת ריאה / דרכי נשימה, וכי ביום 14.1.2016 נבדק המבקש על-ידי ועדת רפואית של המוסד לביטוח לאומי, ובדו"ח הועדה צוין כי "ניכר סטרידו ככל הנראה בעקבות הנשמה ממושכת".
בנסיבות אלה, כך נטען, לא היה מקום לדחות את בקשת המבקשים למנות מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה ובתחום אא"ג. הודגש כי הותרת ההחלטה על כנה תמנע מהמבקשים את האפשרות להוכיח את נזקיהם במסגרת תביעתם, ומשכך נדרשת התערבות ערכאת הערעור כבר בשלב זה בהליך.
4.בתגובת המשיבים נטען כי פגיעתו של המבקש היא נוירולוגית, וכי מלבד פגיעה זו והשלכותיה אין למבקש פגיעות ממשיות בתחומי רפואה אחרים. בכל הקשור לתחום האורתופדי, נטען כי לא הונחה בפני בית משפט קמא תשתית ראייתית כלשהי אשר תצדיק מינוי מומחה בתחום זה. נטען כי חוות הדעת האורתופדית שצורפה לבקשה (נספח י"א) אינה קשורה לפגיעה של המבקש, ועניינה פציעתו של תובע אחר, ומכל מקום – בחוות דעת זו יוחסה הפגיעה האורתופדית הנטענת למקור נוירולוגי . באשר לבקשה למנות מומחה בתחום אא"ג נטען כי לא הומצא תיעוד רפואי המלמד על קיומה של נכות בתחום זה, או תיעוד המלמד על רצף טיפולי במשך השנים.
לחלופין, טענו המשיבים, כי אם יוחלט על קבלת הבקשה ומינוי המומחים חרף טענותיהם, יש לחייב את המבקשים בלבד בשכר טרחת המומחים הממונים וההוצאות הכרוכות במינויים אלה, ככל שיידרשו.
שני הצדדים הסכימו כי אדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, כשהבקשה והתשובה ישמשו כסיכומים בכתב.
דיון והכרעה
5.לאחר העיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש ליתן למבקשים רשות ערעור וכי דין הערעור להתקבל.
בית משפט זה עמד לא פעם על הזהירות בה יש לנקוט עת נדחית בקשה למינוי מומחה רפואי בתביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים (רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נב(5) 136, 139-138 (19 98) ). עמדתי על כך בפרשה אחרת:
"עקרון יסוד בתחום בו אנו עוסקים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה. עקרון זה משליך גם על מידת התערבות ערכאת הערעור, במיוחד כאשר הערכאה הדיונית מחליטה שלא למנות מומחה
...
הנה כי כן, במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. בסופו של יום, על בית המשפט למנות מומחים מטעמו שהם בעלי מקצוע מהמעלה הראשונה וניתן לסמוך עליהם שאם לא נגרמה לתובע נכות כתוצאה מהתאונה הם יעמדו על כך ויקבעו זאת בחוות דעתם" (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 8 (30.05.2012)).
דברים אלה יפים גם לענייננו. המבקש צירף לבקשתו שורה של מסמכים המעידים על בעיות נשימה והמלצות מגורמים שונים לבדיקת רופא אא"ג ולמעקב אורתופדי. כך למשל, במכתב שחרור לאחר אשפוז במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, צוין, בין היתר, כי יש צורך בהמשך מעקב של רופא אא"ג. כמו כן, בדו"חות מעקב של המרכז הרפואי בני ציון (מכון להתפתחות הילד) בשנים 2015-2014 מופיעות המלצות על בדיקות אורתופדיות ואבחנות הנוגעות להפרעות בנשימה (בדו"ח מיום 12.10.2014 מומלץ, בין היתר, על בדיקה אורתופדית; בדו"ח מיום 24.12.2014 מצוין כי נמצאה "נשימה רעשנית על רקע היצרות הקנה", ובהמשך אף מומלץ לקבוע תור במכון לייעוץ אורתופדי; ובדו"ח מיום 4.6.2015 אובחן "קיצור גסטרוקנמיוס דו"צ קל (כ-5 מעלות DF )", אשר לטענת המבקש משמעותו קיצור בשריר "התאומים" ברגליים, המהווה פגיעה אורתופדית).
6.אמנם, ייתכן כי המקור לבעיות האורתופדיות הוא נוירולוגי, כפי שטוענים המשיבים, אך קביעה זו היא עניין של מומחיות רפואית ולא ניתן לקבלה ללא ביסוס מתאים. יתר על כן, וכך גם טוענים המבקשים, ייתכן כי פגיעה אורתופדית (פגיעה בתבנית ההליכה, למשל) אשר המקור לה הוא נוירולוגי, תגרום לאחר זמן מה לנזקים משניים אחרים אורתופדיים (לשם המחשה של אפשרות כזו צורפה חוות הדעת האורתופדית בעניינו של נפגע אחר, שאינו המבקש , כנספח י"א לבקשה). נושאים אלה ואחרים דורשים בירור על-ידי מומחים מתאימים, וזאת בעיקר נוכח המסמכים הנזכרים מהם עולה כי המבקש סובל מקשיים נמשכים הן בתחום הנשימה והן בתחום האורתופדי.
ואולם, כדי למנוע חפיפה בין התחומים, העשויה ליצור אי בהירות, על בית המשפט המחוזי לשקול האם מינוי האורתופד ייכנס לתוקף רק אחרי שפרופ' שטיינברג יגיש את חוות דעתו הסופית, או שניתן כבר עתה לקדם את חוות הדעת האורתופדית בהתייחס לחוות הדעת הראשונית שערך פרופ' שטיינברג.
7.אשר לבקשת המשיבים כי המבקשים יישאו לבדם בעלויות הכרוכות במינוי המומחים הנוספים – דינה להידחות. כאמור לעיל, בסופו של יום, אם יתברר כי המינוי היה מיותר, יהיה ניתן לחייב את המבקשים בעלותו במסגרת החיוב בהוצאות המשפט, הכל בהתאם לנסיבות ובהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
8.כאמור, הערעור מתקבל. בית המשפט המחוזי ימנה מומחים מטעמו בתחום האורתופדיה וה-אא"ג, ויחליט, בין היתר, גם באשר למועד כניסתו לתוקף של מינוי המומחה בתחום האורתופדיה.
המשיבים יישאו בהוצאות המבקשים בסך 7,500 ש"ח.
ניתן היום, י"ז באב
התשע"ו (21.8.2016).
ש
ו פ ט