רע"א 4445/09 יעקב ישראל בצלאל נ. בנק הפועלים בע''מ

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

1.

ההליך נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ח' בן-עמי) בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת ראש הוצאה לפועל (כב' הרשם מ' כדורי) לפיה הותנה ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ שהוצא נגד המבקש בהעמדת שני ערבים, אשר יסכימו להוצאת צווי עיכוב יציאה נגדם, לתקופה של עד לחזרתו של המבקש מחו"ל.

2.

בבקשה לפניי נטען כי המבקש מחזר על הפתחים והכנסתו החודשית היא כ- 2,000 ₪ בלבד. מחצית הסכום משולם, כך נטען, ללשכה להוצאה לפועל והיתר משמש לתשלום החשבונות השוטפים. לדברי המבקש, רעייתו נושאת ביתר הוצאות המחייה. לטענת המבקש, את עלות נסיעותיו לחו"ל ואת הוצאות שהותו שם, הוא מממן מהכנסותיו בחו"ל. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, האסמכתאות שצורפו לבקשה מלמדות על כך שהמבקש מנהל אורח חיים גבוה ופזרני שאינו תואם את הצהרותיו. המשיב מוסיף כי המבקש טרם פרע את החיוב בהוצאות שהטיל בית המשפט המחוזי, וכי הבקשה לרשות ערעור נעדרת סיכויים. בתשובה לכך הציג המבקש חשבונות חשמל וטלפון, אותם הוא אינו יכול לטענתו לפרוע. כן צירף המבקש הודעה מחברת החשמל על ניתוק החשמל באין תשלום החוב. לדבריו, קרוביו אינם מסייעים לו בכך והוא אינו יכול להסתייע בהם גם לצורך גיוס כספי אגרה וערבון.

3.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות. אמנם, המבקש הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בשנת 2008. הדבר הוא בבחינת ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). עם זאת, בקשתו של המבקש לצאת לחו"ל, בצירוף הטענה כי הוא מממן את עלויות הנסיעה והשהות בחו"ל מהכנסותיו בחו"ל, עומדת בסתירה לראייה הלכאורית בדבר העדר יכולת כלכלית. לכך מתווספת העובדה שהמבקש כלל לא פירט את מקורות ההכנסה שלו בארץ ובחו"ל ואת היקף נכסיו. כן יצוין, כי בדפי חשבון הבנק של רעיית המבקש, אשר צורפו לבקשה, מופיעות הפקדות ומשיכות בסכומים ניכרים, להם לא ניתן כל הסבר. לכך יש להוסיף כי לא שוכנעתי בהיות ההליך מגלה עילה. מעיון בבקשה לרשות ערעור ובהחלטות של בתי המשפט דלמטה נראה, על פני הדברים, כי ההליך אינו מעלה כל שאלה משפטית המצדיקה מתן רשות לדיון ב"גלגול שלישי". הלכה היא משכבר, כי לא תינתן רשות לערעור שני בבית משפט זה, אלא באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה החורגת מן הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים. ספק רב בעיני אם ההליך שבכותרת עומד בדרישה הנזכרת. במצב דברים זה, לא ניתן לפטור את המבקש מתשלום אגרה.

4.

קל וחומר שלא ניתן לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. כידוע, התנאים למתן פטור מערבון מחמירים יותר. מבקש הפטור נדרש, בין היתר, להראות כי לא עלה בידו לגייס את כספי הערבון מ"הסביבה הקרובה". נוכח העובדה כי פטור מערבון חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, לא יינתן פטור בטרם הראה המבקש כי מיצה את האפשרות להסתייע בקרובים ומכרים. במקרה דנן, המבקש לא הבהיר

די הצורך מדוע לא יוכל להסתייע במעגל קרוביו לצורך גיוס כספי הערבון. בשים לב לכלל נסיבות העניין, יעמוד הערבון על סך של 7,500 ₪.

האגרה תשולם והערבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), ולא – יימחק הליך או יידחה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.