פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4448/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשים:
1. משה ומיכל
בוייניס
2. ברנדה יאברי
3. הרצל ונעים גמליאלי
4. יוסף קפון
נ ג ד
המשיבים:
1. חב' רועים
השקעות בע"מ
2. אליהו גיל, עו"ד
3. אמיר אלעד, עו"ד
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בירושלים בע"א 9089/06 מיום 30.4.2006, שניתן על-ידי כבוד
השופט א' פרקש
בשם המבקשים: עו"ד רוני חן
בשם המשיבים: עו"ד רוני
אקלר
החלטה
ביום 17.3.2002 הגישו המבקשים לבית משפט השלום בהרצליה תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד המשיבים, על-סך של 696,420 ש"ח (ת"א 1073/02). בקשת רשות להתגונן שהגישו המשיבים נדחתה על-ידי בית-משפט השלום, וביום 23.12.2002 נתן בית-המשפט פסק-דין, אשר חייב את המשיבים במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט.
משלא נענו דרישותיהם לפירעון החוב, הגישו המבקשים את פסק-דינו של בית-משפט השלום ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים.
ביום 27.1.2003 הגישו המשיבים לבית-המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום.
ביום 24.3.2005 נתן בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים ה' גרסטל, ע' פוגלמן ו-א' ש' שילה) פסק-דין אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה המשיבים ישלמו למבקשים סכום כולל של 490,000 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה ובנוסף ישלמו להם פיצויים בסך כולל של 20,000 דולר, שהיוו 88,920 ש"ח (להלן: פסק-הדין בערעור).
לאחר שאיחרו המשיבים בתשלום החוב האמור, הגישו המבקשים ביום 2.6.2005 בקשה לעדכון החוב והמשיכו בהליכים כנגדם.
ביום 7.7.2005 שילמו המשיבים למבקשים סכום של 460,594 ש"ח וזאת בנוסף לסכום של 215,000 ש"ח אשר שולם על-ידם ביום 15.4.2005. בעקבות זאת, הגישו המשיבים ביום 1.8.2005 ללשכת ההוצאה לפועל הודעה בטענת "פרעתי".
ביום 27.2.2006 החליט ראש ההוצאה לפועל בירושלים (הרשם נ' פלקס) לקבל את טענת ה"פרעתי" של המשיבים בקובעו, כי המבקשים פתחו בהליכי הוצאה לפועל בגין מלוא החוב בשלב מוקדם מדי, שכן המשיבים עמדו בתנאי התשלום שנקבעו בפסק-הדין בערעור. כן קבע, כי יש לקזז את הסכום הזניח שנותר בתיק ההוצאה לפועל אל מול ההוצאות שיש להטיל על המבקשים.
על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל הגישו המבקשים ערעור לבית-המשפט המחוזי בירושלים.
ביום 30.4.2006 דחה בית-המשפט המחוזי (השופט א' פרקש) את הערעור בקובעו, כי מקובלת עליו פרשנותו של ראש ההוצאה לפועל להסכמת הצדדים שנתקבלה בפסק-הדין שבערעור, לפיה עמדו המשיבים בתנאי תשלום החוב.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה טוענים המבקשים, כי שגה בית-המשפט המחוזי משדחה את הערעור.
מנגד, סומכים המשיבים את ידיהם על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ועל החלטת ראש ההוצאה לפועל.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. במקרה דנן, בקשת רשות הערעור אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקשים אף לא הראו מדוע קיימת כל עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. כפי שעולה מפסק-הדין שבערעור, למשיבים ניתנה ארכה של 120 ימים לתשלום סכום החוב בסך 490,000 ש"ח, כשלגבי סכום הפיצויים בסך 20,000 דולר ניתנה להם ארכה של 60 ימים. פרשנותם של המבקשים, לפיה מותר היה להם לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לגבי כלל הסכום, בשל אי עמידתם של המשיבים בתשלום סכום הפיצויים בלבד, נוגדת את לשונה והגיונה של הסכמת הצדדים וצדקו ראש ההוצאה לפועל ובית-המשפט המחוזי משדחו אותה.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך-דינם של המשיבים, בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
ניתנה היום, כ"ג בתמוז תשס"ו (19.7.2006).
ש ו פ ט