רע"א 4453/14 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. יוסף מגידיש

1.

המשיב הגיש לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה. בית משפט השלום מינה מספר מומחים רפואיים במסגרת רשות שניתנה למבקשת להביא ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי במספר תחומים, ובהם בתחום הנפשי.

בחוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי נזכר, כי במהלך הבדיקה שנערכה לו, מסר המשיב למומחית מידע אודות שיעור הנכות הכוללת שנקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי (85%). כיוון שכך, עתרה המבקשת לפסילת חוות דעתה של המומחית. בית משפט השלום פנה תחילה לקבל את תגובת המומחית לבקשה זו, ומשהתקבלה התגובה פסק כי אין מקום לפסול את חוות הדעת. יצוין, כי המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על ההחלטה שבגדרה התבקשה תגובת המומחית לבקשת הפסילה, וזו נדחתה.

בדחותו את הבקשה לפסילת חוות דעת, קבע בית משפט השלום, בין היתר, שאין מדובר בחשיפה "למסמך אסור בהמצאה, אלא בחילופי דברים המקובלים במסגרת הדינאמיקה הנוהגת בין מטופל לבין גורם מקצועי". בית משפט השלום גם התרשם מתגובת המומחית, לפיה למידע האמור שמסר המשיב לא היתה השפעה על התרשמותה הקלינית ומסקנותיה.

2.

על החלטת בית משפט השלום שלא לפסול את חוות הדעת הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר דחה בקשה זו. בית המשפט המחוזי עמד על כך שעל פי ההלכה הנוהגת רק פגם היורד לשורשו של עניין יביא לפסילת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, ואין זה המקרה בענייננו.

מכאן בקשת רשות הערעור.

3.

המבקשת טוענת כי נוכח ההלכה לפיה אין מקום להציג למומחה מטעם בית המשפט, למצער בטרם הוגשה חוות דעתו, את קביעות המוסד לביטוח לאומי, חשיפת הנתון בדבר שיעור הנכות שנקבע למשיב בוועדה הרפואית של המוסד, צריכה להביא לפסילת חוות הדעת. בתוך כך נטען גם לחוסר תום ליבו של המשיב נוכח עצם הצגת הנתון למומחית ואופן הצגתו, כנתון המתייחס לכלל הנכות. המבקשת גם חוזרת על השגתה לעניין הפנייה למומחית לשם קבלת עמדתה ביחס לבקשה.

4.

דין הבקשה להדחות, אף מבלי שתתבקש תשובה.

תחילה ייאמר, כי מדובר בנושא המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה המבררת ולא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטה בעניין זה. בנוסף, בפנינו בקשה לדון במחלוקת ב"גלגול שלישי", שכידוע תיענה רק במקרים בהם מדובר בסוגיה שיש לה השלכות מעבר לעניינם הקונקרטי של בעלי הדין.

המקרה דנא אינו נמנה על מקרים אלה. עסקינן בסיטואציה ייחודית שנוצרה אגב בדיקת המשיב על ידי המומחית ולא ניתן לומר כי התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום שגויה בעליל וגורמת עיוות דין, עד כי תהיה הצדקה לדון בה בפעם השלישית, בבית משפט זה.

יודגש, כי ההלכות שהוזכרו בבקשה לעניין איסור המצאת מסמכי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי לעיון מומחה מטעם בית המשפט שהתמנה במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בעינן עומדות. אלא שמן הראוי לבחון כל מקרה לגופו ולרקע נסיבותיו הייחודיות. כך נעשה בענייננו, בו לא היה מדובר בחשיפת מסמכים רפואיים או נימוקי הוועדה הרפואית, אלא במסירת נתון המבטא את "השורה התחתונה" בדבר שיעור הנכות הכולל שנקבע למשיב.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.