פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 4455/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. חיים ארגי
2. דנה ארגי
3. דותן ארגי
4. אורנית ארגי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - רשות הפיתוח במובן חוק
רשות הפיתוח (העברת נכסים), תש"י-1950
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים
א' ש'
ש
ילה, ח' קיציס
ו-
ר' חיימוביץ
) בע"א
54710-05-15 מיום 2.6.2020
בשם המבקשים:
עו"ד אוהד שני;
עו"ד יוסף מנובלה
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים א' ש' שילה, ח' קיציס ו- ר' חיימוביץ ) בע"א 54710-05-15 מיום 2.6.2020, בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (השופט ז' ימיני ) בת"א 2913-06 מיום 16.4.2015. בפסק הדין התקבלה תביעת המשיבה לפינוי המבקשים מנכס אותו השכירה לאביו המנוח של המבקש 1 בחוזי שכירות מוגנת, ולתשלום דמי שימוש ראויים.
2.
בית משפט השלום קבע כי המבקש 1 בנה בנכס תוספות בנייה ללא הסכמת המשיבה והשתמש בו לניהול עסק, תוך הפרת תנאיי חוזי השכירות, בהם הותר שימוש למגורים בלבד, באופן שמקים למשיבה עילה לפינוי המבקשים לפי סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: החוק ). עוד נמצא כי מאחר שהחוק אינו מאפשר הורשת דיירות מוגנת, היות שסירובה של המשיבה להעביר למבקש 1 את זכויות הדיירות המוגנת בשל הפרות החוזים היה סירוב סביר, ומשנדחתה טענת המבקשים לקיומה של הבטחה שלטונית למכור להם את הנכס - אזי למן פטירת אבי המבקש 1 השתמשו המבקשים בנכס ללא כל זכות לעשות כן, ומשכך חויבו גם בתשלום דמי שימוש ראויים.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים, משסבר אף הוא כי חוזי השכירות הופרו וכי המבקשים חייבים בתשלום עבור השימוש שעשו בנכס. בתוך כך, הוסף כי אף אם בעת פטירת אבי המבקש 1 עברה זכות הדיירות המוגנת לבנו, לפי סעיף 20(ב) לחוק, עדיין נדרש המבקש 1 לעמוד בתנאים שנקבעו בחוזי השכירות. משאלו הופרו על ידו, קמה למשיבה עילה לפינוי המבקשים מהנכס ולסרב לבקשה להעביר את זכויות הדיירות המוגנת לשמו של המבקש 1.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,500 ₪.
ניתנה היום, י"ב
באב התש"ף (2.8.2020).
ש ו פ ט