החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4464/16 אלרן שפירא בר- אור נ. לאומי כארד בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

בנקאות · תעודת עובד ציבור של הפיקוח על הבנקים בהליך ייצוגיבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מחיקת סעיפים מתעודת עובד ציבור

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטה שלא למחוק סעיפים מתעודת עובד ציבור של הפיקוח על הבנקים, שלטענת המבקש חרגו מהשאלה שהופנתה אליו. נקבע כי מדובר בהחלטה דיונית שאין בה פגיעה מהותית בזכויות המבקש, במיוחד משבית המשפט המחוזי הזהיר שלא ייוחס משקל לסעיפים החורגים. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת כרטיסי אשראי בטענה למחיקת נקודות שנצברו בתכנית הטבות. המשיבה טענה שקיבלה אישור מהפיקוח על הבנקים למחיקה, ובית המשפט הורה לפיקוח להגיש תעודת עובד ציבור. התעודה כללה סעיפים שלדעת המבקש חרגו מהשאלה שהופנתה, ובית המשפט דחה בקשה למחיקתם והזהיר כי לא ינתן להם משקל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש למחוק מתעודת עובד ציבור סעיפים החורגים מהשאלה שהופנתה לפיקוח על הבנקים בהחלטה קודמת?
  2. 2.האם הזהרת בית המשפט המחוזי כי לא ינתן משקל לסעיפים החורגים מספיקה במקום מחיקתם?

הלכות

  1. 1

    החלטה דיונית שאין בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות הדיוניות של המבקש אינה מצדיקה התערבות ברשות ערעור

    ״מדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני מובהק אשר אין בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויותיו הדיוניות של המבקש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תובענה ייצוגית
  • תעודת עובד ציבור
  • הפיקוח על הבנקים
  • רשות ערעור
  • תכנית הנקודות
  • מחיקת סעיפים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

4464/16

לפני:

כבוד השופטת א' חיות

המבקש:

אלרן שפירא בר- אור

נ ג ד

המשיבים:

1.

לאומי כארד בע"מ

2. בנק ישראל - הפיקוח על הבנקים

בקשת רשות ערעור על

החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"צ 18227-09-14 שניתנה ביום 30.5.2016

על ידי כב' השופטת א' שטמר

בשם המבקש: עו"ד

צבי מצקין

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת א' שטמר ) מיום 30.5.2016 בת"צ 18227-09-14 אשר דחה את בקשת המבקש למחיקת סעיפים מתעודת עובד ציבור שהוגשה על ידי הפיקוח על הבנקים במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגד המשיבה 1 (להלן: המשיבה ).

1.

המבקש הגיש נגד המשיבה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי לא הייתה רשאית למחוק "נקודות" שנצברו לטובת לקוחותיה במסגרת תכנית הטבות שהפעילה עד סוף שנת 2011 במטרה לעודד שימוש בכרטיסי האשראי המונפקים על ידה (להלן: תכנית הנקודות ). בתגובה לבקשת האישור טענה המשיבה כי קיבלה את אישורו של הפיקוח על הבנקים למחיקת נקודות שלא נוצלו במהלך השנה שלאחר סיום התוכנית ועתרה להורות לו להציג בפני בית המשפט קמא את עמדתו בשאלה האם פעלה כדין. בית המשפט קמא קיבל את הבקשה והורה לפיקוח על הבנקים להשיב האם לדעתו הייתה המשיבה רשאית להגביל בזמן את תכנית הנקודות ולמחוק נקודות שלא נעשה בהן שימוש, והאם פרק הזמן שהמתינה מאז שהודיעה על סיום התכנית ועד למחיקת הנקודות היה סביר.

2.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו בה טען כי לא ניתן לפנות ישירות אל הפיקוח על הבנקים על מנת שיביע עמדה עקרונית בסוגיות המתעוררת בבקשת האישור, וככל שמעוניינים לקבל את עמדת המאסדר בסוגיות אלו יש לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה על מנת שישקול להתייצב בהליך מכוח סמכותו לפי פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש] ( רע"א 1534/16 – להלן: בקשת רשות הערעור הראשונה ). ביום 14.4.2016 קיבלתי באופן חלקי את בקשת רשות הערעור וקבעתי כי מאחר ש במקרה דנן הצורך לקבל את עמדתו של הפיקוח על הבנקים התעורר עקב מחלוקת עובדתית

שהתגלעה בין הצדדים בשאלה האם פעולותיה של המשיבה בקשר עם סיום תכנית הנקודות נעשו באישורו, יש להורות לו להגיש תעודת עובד ציבור בה יבהיר האם ברשותו מסמכים היכולים לאשר את טענת המשיבה לפיה פנתה אליו בקשר עם סיום תכנית הנקודות וקיבלה ממנו אישור לפעול כפי שפעלה.

3.

בהתאם להחלטה זו הוגשה ביום 5.5.2016 תעודת עובד ציבור מטעם סגנית המפקחת על הבנקים, בה הובהר (בסעיף 1) כי לא אותרו מסמכים המעידים על פניות מטעם המשיבה בנוגע לסיום תכנית הנקודות על ידה או מסמכים המעידים כי ניתן לה אישור לפעול כפי שפעלה בהקשר זה. כמו כן ציינה סגנית המפקחת (בסעיף 2 לתעודה) כי בעקבות תלונה שהוגשה לפיקוח על הבנקים בנושא זה נערך בירור " מול שלוש חברות כרטיסי האשראי בדבר סיום תוכנית ההטבות (נקודות וכוכבים) ", ועוד צוין על ידה (בסעיף 3) כי במסגרת דיון שהתקיים ביום 14.11.2014 בוועדת הכלכלה של הכנסת (שהפרוטוקול שלו צורף לתעודה), הביע הפיקוח על הבנקים עמדה לפיה לא נפל פגם בהתנהלותה של המשיבה בהקשר זה.

4.

לאחר הגשת תעודת עובד הציבור על ידי סגנית המפקחת הגיש המבקש בקשה למחוק ממנה את הסעיף השני והסעיף השלישי בטענה כי האמור בהם חורג ממענה לשאלה עליה התבקש המפקח על הבנקים להשיב ונוגד את ההנחיות שניתנו בפסק הדין בבקשת רשות הערעור הראשונה. בית המשפט קמא דחה את הבקשה וקבע:

לא ראיתי מקום למחוק מתעודת עובד הצבור דבר. ככל שחלק מתעודת עובד הצבור אינו עולה בקנה אחד עם הנחיות בית המשפט העליון, אך מובן הוא כי לא ניתן להסתמך עליו ולא ינתן לו כל משקל שהוא.

5.

על החלטה זו עותר המבקש ליתן לו רשות לערער בטענה כי האמור בסעיפים 2 ו- 3 בתעודת עובד הציבור שהוגשה מטעם סגנית המפקחת על הבנקים מהווה ביזוי של פסק הדין בבקשת רשות הערעור הראשונה. לטענתו, בפסק דין זה נקבע מפורשות כי על הפיקוח על הבנקים להשיב אך ורק על השאלה האם המשיבה פנתה אליו בנוגע לסיום תכנית הנקודות על ידה וקיבלה את אישורו לפעול בנושא זה כפי שפעלה, אם לאו. לפיכך, כך נטען, לא היה מקום שהפיקוח על הבנקים יכלול בתעודת עובד הציבור מטעמו סעיפים מהם ניתן ללמוד מה עמדתו העקרונית בסוגיות המתעוררות בבקשת האישור. המבקש מוסיף וטוען כי נוכח העובדה שהאמור בתעודת עובד הציבור מהווה הפרה בוטה של ההנחיות בפסק הדין בבקשת רשות הערעור הראשונה ומרוקן אותו מתוכן, לא היה מקום שבית המשפט קמא יסתפק בלהזהיר עצמו כי יש להתעלם מהאמור בתעודה זו ככל שהוא נוגד את שנקבע בפסק הדין, והיה עליו למחוק ממנה את אותם סעיפים שתוכנם חורג בבירור מהשאלה שעליה היה על הפיקוח על הבנקים להשיב.

6.

דין בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך בתגובת המשיבים.

מדובר בהחלטה בעלת אופי דיוני מובהק אשר אין בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויותיו הדיוניות של המבקש, בייחוד משבית-המשפט קמא הזהיר עצמו שלא להתייחס לאמור בתעודה זו ככל שהוא חורג ממענה לשאלה שהופנתה אל הפיקוח על הבנקים.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' בסיון

התשע"ו (13.6.2016).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1החלטה דיונית שאין בה כדי לפגוע באופן מהותי בזכויות הדיוניות של המבקש אינה מצדיקה התערבות ברשות ערעור