רע"א 448/07 המגן חברת לביטוח בע"מ נ. חיים אסרף

בית-המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 6.12.06, נעתר באורח חלקי לבקשתו של המבקש ברע"א 1379/07, וחייב את המשיבים (המבקשים ברע"א 448/07), להגדיל את שיעור התשלומים העיתיים המשולמים על-ידם למבקש. התשלומים העיתיים נפסקו עוד בשנת 1996, בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים.

בהחלטה נשוא הבקשות שבפניי הורה בית-המשפט המחוזי להגדיל את התשלום העתי בסכום של 3,000 ש"ח, שיתווסף לסכום שנפסק (סכום של כ-21,000 ש"ח לפי הערכת המשיבים). שני הצדדים מבקשים ליתן להם רשות לערער על החלטת בית-המשפט המחוזי. המבקש סבור כי היה על בית-המשפט להוסיף עוד על הסכום שנפסק, בהתחשב בשינוי הנסיבות. עוד הוא סבור, כי ראוי הוא להפוך את התשלום העתי לתשלום חד-פעמי. המשיבים סבורים לעומתו, כי ההחלטה על הגדלת התשלום נסמכת על תצהיר סתמי, להשקפתם, וכי ראוי היה להביא בחשבון את העובדה שהמבקש לא פנה למוסד לביטוח לאומי על-מנת לקבל תגמולים המגיעים לו על-פי דין, חרף הזמן הארוך שחלף מאז פסק-הדין המקורי. עובדה זו, לדעתם, לבד מכך שצריך שתובא בחשבון החישוב החודשי, מעידה גם שלא חל שינוי בהיקף ההוצאות של המבקש.

לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי – לכאן או לכאן. זאת משום שההחלטה מבוססת על שומה והערכה שעשה בית-המשפט המחוזי על-פי הנתונים שהובאו לידיעתו. במסגרת ההליך דהיום אין מקום לקבוע עמדה באשר לעצם ההחלטה המקורית לחייב את המשיבים בפיצוי העתי. לא ברור מן הכתובים אם הוגש בשעתו ערעור על הבחירה הזו, ומכל מקום, ערעור מסוג זה לא ניתן להביא היום במסגרת ההליכים שהצדדים יזמו.

הבקשות שתיהן נדחות בלא צו להוצאות.