רע"א 4492-24 רע"א 4492-24

בתיק רע"א 4492/24

בבית המשפט העליון

רע"א 4492/24

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ח' כבוב

המבקשת:

פלונית

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.5.2024 וכן על החלטתו מיום 30.5.2024 בע"ר 45192-05-24 שניתנו על-ידי כבוד השופטת ת' בר-אשר

בשם המבקשת:

עו"ד שמעון ביטון

בשם המשיב:

עו"ד יוחנן כהן

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.בפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 29.5.2024, וכן על החלטתו מיום 30.5.2024 (ע"ר 45192-05-24, השופטת ת' בר-אשר). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של רשמת בית המשפט המחוזי מיום 12.5.2024 (עמ"ש 5600-02-24, השופטת פ' נויבירט בסמכותה כרשמת). בהחלטה האמורה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה שלא לפטור את המבקשת מהפקדת ערובה. לצדה של בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי.

2.מבלי לפרט יצוין כי ביום 4.2.2024 הגישה המבקשת שני ערעורים לבית המשפט המחוזי – הראשון על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 22.12.2023 בתלה"מ 26362-02-22 (עמ"ש 5600-02-24, להלן: הערעור הראשון), והשני על פסק דין אחר של בית המשפט לענייני משפחה מיום 21.12.2023 בתה"ס 36689-04-23 (עמ"ש 5551-02-24, להלן: הערעור השני). ביום 18.2.2024 הגישה המבקשת בכל אחד מהערעורים – בנפרד – בקשה לפטור מהפקדת ערובה. הבקשות האמורות היו זהות במהותן ולכל אחת מהן צורף פירוט זהה של הכנסותיה והוצאותיה. בשתיהן טענה המבקשת, בעיקרו של דבר, כי היא המשמורנית העיקרית על שני ילדיה, כי היא עובדת בשני מקומות עבודה כדי לכלכל אותם וכי אין לה סיוע מבני משפחתה. עוד טענה המבקשת כי סיכויי הערעורים להתקבל גבוהים. כבר בשלב זה יצוין כי המבקשת לא ציינה בבקשותיה כי מדובר באחת משתי בקשות זהות שתלויות ועומדות בפני בית המשפט המחוזי.

3.המשיב מצדו התנגד לשתי הבקשות וטען כי מצבה הכלכלי של המבקשת מאפשר לה להפקיד כספים כערובה. כן טען המשיב כי סיכויי הערעורים להתקבל נמוכים.

4.ביום 28.3.2024 דחתה רשמת בית המשפט המחוזי את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה בערעור הראשון (להלן: החלטת הדחייה). לעומת זאת, במסגרת הערעור השני הורתה רשמת בית המשפט המחוזי למבקשת להגיב לטענותיו של המשיב. בהתאם, ביום 8.4.2024 הגישה המבקשת תגובה מטעמה. בהמשך לכך, ביום 14.4.2024 קיבלה רשמת בית המשפט המחוזי באופן חלקי את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה שהגישה המבקשת במסגרת הערעור השני כך שסכום הערובה הופחת ל-5,000 שקלים (שליש מהסכום המקורי) (להלן: החלטת הקבלה). להשלמת התמונה יוער כי שתי ההחלטות האמורות התמקדו במצבה הכלכלי של המבקשת ולא נדרשו לשאלה של סיכויי הערעור.

5.ביום 8.4.2024 המבקשת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטת הדחייה. יוער כי תוכנה של בקשה זו היה זהה לתוכן התגובה שהגישה באותו יום ממש בערעור השני ואשר צוינה לעיל. המבקשת טענה, בין היתר, כי הכספים שברשותה מיועדים להבטחת רווחתם של ילדיה, וכי על כן היא אינה יכולה לעשות בהם שימוש לצורך הפקדת ערובה. מנגד, בתגובתו מיום 30.4.2024 חזר המשיב, בעיקרו של דבר, על התנגדותו למתן הפטור, וטען כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק עיון חוזר בהחלטת הדחייה.

6.ביום 12.5.2024 דחתה רשמת בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר. בהחלטה הוטעם כי המבקשת לא הצביעה על שינוי נסיבות או על טעות שנפלה בהחלטת הדחייה וכי הדרך להשיג עליה היא באמצעות ערעור.

7.ביום 19.5.2024 הגישה המבקשת ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, ובו טענה, בעיקרו של דבר, כי שתי החלטותיה של הרשמת סותרות זו את זו, בהתחשב בכך שהבקשות אשר עמדו ביסודן התבססו על נתונים זהים.

8.ביום 23.5.2024 הורה בית המשפט המחוזי למשיב להודיע אם הוא מסכים לכך שסכום הערובה יועמד על כשליש מהסכום, תוך שציין כי "לכאורה, לא נמצאה הצדקה להבחנה בין שני ההליכים וזאת בין השאר, מן הטעם שבהחלטות שניתנו בעניין הבקשות לפטור מהפקדת עירבון בשני ההליכים לא נבחנה שאלת סיכויי הצלחת הערעור". בתגובתו מיום 29.5.2024 הסכים המשיב להצעת בית המשפט, אך התנה את הסכמתו בכך שלסכום האמור יתווספו סכומי הוצאות שנפסקו לטובתו במסגרת הליכים אחרים שהתנהלו בין הצדדים.

9.ביום 29.5.2024, ומשלא הושגה הסכמה, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. בעשותו כן הוא קבע כי רשמת בית המשפט המחוזי הביאה בחשבון את כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין וכי לא נפל בהחלטותיה פגם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי ציין כי לא נעלם מעיניו הקושי הכרוך בשוני בין החלטותיה של הרשמת, בשים לב לכך שניתנו בהפרש זמנים קצר, אך קבע כי התנהלותה של המבקשת, שלא הפנתה את תשומת ליבו של בית המשפט להגשתם של שני ערעורים במקביל וכן להגשתה של בקשה לפטור מהפקדת ערובה בכל אחד מהם, היא שעומדת בבסיס אותה "תקלה". בהמשך לכך קבע בית המשפט המחוזי כי על המבקשת להפקיד את סכום הערובה עד ליום 3.6.2024. להשלמת התמונה יצוין כי בקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחתה ביום 30.5.2024.

10.הבקשה שבפנינו, שהוגשה ביום 2.6.2024, מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 29.5.2024 והחלטתו מיום 30.5.2024, ובה המבקשת חוזרת, בעיקרו של דבר, על טענותיה. עוד טוענת המבקשת כי לא היה מקום לזקוף לחובתה את התנהלותה הדיונית, ובפרט את העובדה שלא יידעה את בית המשפט המחוזי בכך שהגישה שני ערעורים במקביל. בצדה של בקשת רשות הערעור המבקשת הגישה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

11.בו ביום ניתנה בהליך דנן החלטה שהורתה על עיכוב ביצוע ארעי של פסק דינו של בית המשפט המחוזי. כמו כן הוחלט כי על המשיב להגיש תשובה מטעמו לבקשת רשות הערעור.

12.בתשובתו מיום 9.6.2024 טוען המשיב כי דין הבקשה להידחות, בשים לב לכך שלגישתו החלטותיה של רשמת בית המשפט המחוזי אינן סותרות זו את זו. המשיב טוען כי החלטת הקבלה התבססה על תדפיסי חשבון בנק נוספים, עדכניים יותר, שצורפו לתגובה שהגישה המבקשת ביום 8.4.2024 בערעור השני, ואשר מלמדים לכאורה על מצב כלכלי פחות טוב מזה שהוצג בבקשה האחרת. יתר על-כן, לשיטתו, מדובר במצג שווא ביחס למצבה של המבקשת.

13.לאחר שעיינו בבקשה ובתשובה לה על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה שיש מקום לתת רשות ערעור בעניין ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור לפי הרשות שניתנה (בהתאם לכך, המבקשת תכונה מעתה המערערת). בנסיבות העניין, ולו מטעמים של מראית פני הצדק, אין להשלים עם השארתן של שתי ההחלטות על כנן, זו בצד זו, בשל חוסר ההתאמה ביניהן. זאת, בשים לב לכך שהבקשות לפטור מהפקדת ערובה, כמו גם הנתונים שצורפו להן על אודות מצבה הכלכלי, היו זהים, וכן לכך שההחלטות ניתנו בהפרש זמנים קצר, והתבססו באופן בלעדי על הנתונים הכלכליים של המבקשת מבלי להידרש לסיכויי הערעורים. לא למותר לציין כי הנתונים העדכניים שאליהם התייחס המשיב, ואשר לשיטתו הצדיקו את השוני בין ההחלטות, הוגשו לרשמת בית המשפט המחוזי גם במסגרת הבקשה לעיון חוזר בהחלטת הדחייה. אף מטעם זה ההבדל בין שתי ההחלטות אינו יכול לעמוד. יש מקום לדחות גם את טענותיו של המשיב בדבר מצג שווא. רשמת בית המשפט המחוזי בחנה את תדפיסי חשבון הבנק העדכניים וקיבלה את החלטתה מיום 14.4.2024 בערעור השני גם בשים לב אליהם.

14.סוף דבר: הערעור מתקבל. גובה הערובה שיהיה על המערערת להפקיד בערעור הראשון יעמוד על כשליש מהסכום הנדרש, קרי על סך של 5,000 שקלים. במכלול הנסיבות, ובשים לב לאופן הגשת הבקשות, אין צו להוצאות.