רע"א 4496/06 דר' אבישי לוסקי נ. קצין התגמולים

1.המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: החוק ) בנוגע לדרגת הנכות שנקבעה לו. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' יעקבי-שווילי) קיבל את הערעור והורה על החזרת עניינו של המבקש לדיון כולל מחדש בפני הרכב אחר של הוועדה הרפואית העליונה לפי החוק (להלן: הוועדה השניה ) שיכלול לפחות אורטופד אחד ונוירולוג אחד. ואכן, עניינו של המבקש נידון מחדש בפני הוועדה, אשר דחתה את ערעורו והעמידה שוב את נכותו על 24%.

2.המבקש טוען, כי כשהתייצב לבדיקה בפני הוועדה השניה, נוכח כי יו"ר הוועדה הינו פרופ' פיינסוד המוכר לו על רקע עבודתם המשותפת במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. לדבריו, על אף שפרופ' פיינסוד הודיע מיוזמתו כי הוא פוסל עצמו מלדון בעניין בשל "ספק היכרות מוקדמת", הרי שבפועל חתם פרופ' פיינסוד על פרוטוקול הוועדה. כן הוא טוען כי בדיון הבא של הוועדה השניה הוא עצמו העלה בפני הוועדה את דבר היכרותו עם פרופ' פיינסוד, אך זה האחרון היסה אותו. המבקש גורס, כי בשל סערת הרגשות בה היה נתון נוכח "תוקפנותו המילולית", כדבריו, של פרופ' פיינסוד, הוא לא נתן דעתו לכך שחילופי הדברים ביניהם לא נרשמו בפרוטוקול.

טענותיו אלה של המערער, כמו גם טענות אחרות, עמדו ביסוד ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי (כב' השופט ש' ברלינר), שדחה את הערעור בקבעו כי מהפרוטוקול עולה כי המבקש הסכים להיבדק בפני הוועדה השניה באותו הרכב ועל כן, ולאחר שהמבקש אישר שלפרופ' פיינסוד אין דבר נגדו, אין טענה זו מצדיקה את החזרת הדיון לוועדה או התערבות בהחלטתה.

3.המבקש טוען, עתה כי שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי הסכים להיבדק על-ידי הוועדה כשהרכבה כולל את פרופ' פיינסוד. כן טוען הוא לפגיעה בכללי הצדק הטבעי.

4.דין הבקשה להידחות.

ראשית, ברי כי אין עניינו של המערער עומד באמות המידה שהותוו בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לג (3) 123 (1982)), באשר אין הוא מעורר כל שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש.

למעלה, מכך, גם בחינה לגופו של עניין מעלה כי אין מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. מפרוטוקול הוועדה השניה עולה לא רק כי "בשל ספק של שמץ היכרות קודמת, הועלה הרכב הוועדה בפני המערער אשר הסכים להיבדק בהרכב הנוכחי", אלא גם כי המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין בישיבה זו. כך היה גם בישיבה השניה שקיימה הוועדה בעניינו. אין יסוד איפוא להניח כי סערת הרגשות בה היה המבקש נתון לדבריו הביאה לכך שלא נתן דעתו לדברים הנרשמים בפרוטוקול, שהרי לשם כך הגיע לדיון מלווה בעורך דין. בנוסף, לא הובהר מדוע ההיכרות עם פרופ' פיינסוד – שאין כנראה חולק על כך שהיא שטחית – צריכה למנוע מבעדו להיכלל בוועדה. מכאן, לא נמצא יסוד לטענות בדבר מהלך העניינים בדיונים בעניינו של המבקש בפני הוועדה וממילא גם לא לטענה בדבר פגיעה בכללי הצדק הטבעי. אציין עם זאת, במאמר מוסגר, כי האפשרות ליתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" מקום שמתגלה כי אכן הופרו כללי הצדק הטבעי וכי בעטיה של הפרה זו נגרם למבקש עיוות דין של ממש, אינה נראית לי מופרכת. עם זאת, אין העניין שבפניי מצריך דיון והכרעה בשאלה זו.

הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.