פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4506/06
בפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
המבקשים:
1. אבנר איגוד
נפגעי רכב בע"מ
2. יורם גפני
נ ג ד
המשיבים:
1. המוסד
לביטוח לאומי
2. חברת נוריס לפיתוח והובלות בע"מ
3. יורם גפני
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 28.4.06 בע"א 2546/04 שניתן על ידי
כבוד השופטים ע' פוגלמן, א' ש' שילה וד' גלדשטין
בשם המבקשים: עו"ד ע'
ליאור
החלטה
1.זוהי בקשת רשות לערער על פסק דינו בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שניתן בשני ערעורים מאוחדים - ע"א 2546/04 מטעם המבקש 1 (להלן: אבנר ) וע"א 2545/04 וכן 2555/04, שנפתח בטעות, מטעם המבקש 2 לאחר מתן רשות לערער. בית המשפט (כב' השופטים ע' פוגלמן, א' ש' שילה וד' גלדשטין) דחה בפסק הדין מיום 28.4.06, את הערעורים על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת"א 191331/04 (כב' השופט ע' אל-יגון) מיום 23.2.04, לפיה נדחתה בקשת אבנר לדחות את התביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות.
2.המוסד לביטוח לאומי, הוא המשיב 1 (להלן: המל"ל ) הגיש תביעת שיבוב נגד המשיבה 2 בגין תאונה שאירעה ביום 9.1.96, בה נפטר חווא אליהו ז"ל. לאחר מכן ביקש לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את המבקשים כנתבעים. אבנר ביקש לדחות את התביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות, שכן צורף כנתבע בכתב תביעה מתוקן שהוגש רק ביום 22.6.03, ובמועד זה התיישנה התביעה נגדו, הנמנית מיום התאונה. המבקש 2 הצטרף לבקשה.
3.בית משפט השלום דחה את הבקשה. בית המשפט קבע כי נוסח כתב התביעה המתוקן הוגש כבר ביום 29.10.02, יחד עם בקשה לתיקון כתב התביעה וכי ההיתר לתיקון ניתן ביום 24.11.02. לכן קבע כי העובדה שהוגש עותק נוסף של כתב התביעה המתוקן ביום 22.6.03 אינה הופכת מועד זה למועד הגשת כתב התביעה המתוקן. לפיכך, כאמור, דחה את הבקשה. על החלטה זו הוגשו בקשות רשות לערער לבית המשפט המחוזי. הרשות ניתנה ובית המשפט דן בערעורים לגופם.
4.בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים. בית המשפט קבע כי משהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה על ידי המל"ל יחד עם כתב התביעה המתוקן, הביע המל"ל את כוונתו החד משמעית להתדיין עם המבקשים ולכן מרוץ ההתיישנות נפסק כבר עם הגשת הבקשה, כפי שנקבע בע"א 748/89 שפירא נ' חייט , פ"ד מח(2) 365 (להלן: הלכת שפירא ), הלכה המתיישבת עם הגישה הנוהגת לפרש הסדרי התיישנות באופן מצמצם במטרה למנוע סגירת דלתות בית המשפט בפני בעל דין הבא לבקש סעד. לפיכך נקבע כי יש לייחס את מועד הגשת כתב התביעה המתוקן למועד הגשת בקשת התיקון על ידי המל"ל. עוד נקבע כי מכל מקום האריך בית המשפט ביום 17.6.03 את המועד להגשת כתב התביעה המתוקן, וכי עשה זאת בתוקף סמכותו לאחר שמרוץ ההתיישנות הופסק. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.
5.המבקשים טוענים בבקשתם כי בית המשפט פירש את הלכת שפירא באופן שגוי שכן מפסק הדין שניתן בהלכת שפירא עולה כי רק כתב תביעה מתוקן שהוגש בתוך התקופה שנקצבה להגשתו, ואפילו חרגה מעבר לתקופת ההתיישנות, הוא חוקי, ולא תוכל להיטען כנגדו טענת התיישנות. מאחר וכאן כתב התביעה המתוקן לא הוגש במועד שהוקצב, אלא חמישה חודשים לאחר מועד ההתיישנות, אין המל"ל יכול ליהנות מהארכת מועד ההתיישנות. לטענתם, אף לא ניתן לראות בהחלטה מיום 17.6.03 הארכת מועד להגשת כתב התביעה המתוקן שכן במועד זה כבר התיישנה התביעה, ובית המשפט סבר בטעות כי כתב התביעה המתוקן הוגש במועד.
6.עיינתי בבקשה ובנספחיה וכן בפסק הדין ובהחלטת הערכאות דלמטה ולא שוכנעתי כי יש מקום ליתן רשות לערער על פסק הדין, שכן המקרה נשוא בקשה זו איננו מגלה עילה להתרת ערעור שני ברשות (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ. מצת אור , פ"ד לו(3) 123) כאמור, שתי הערכאות דלמטה נדרשו לטענות המבקשים בנוגע להתיישנות התביעה נגדם וטענותיהם נדחו בנסיבות אשר הוכחו בפניהן ולאור ההלכה הנוהגת בפירוש הסדרי ההתיישנות. אפילו טעו בתי המשפט בפירוש הלכת שפירא – ואיני קובעת שכך הוא – אין בטענה בדבר טעות בהכרעה כדי להצדיק ערעור שני בזכות (רע"א 5568/92 שכון עובדים בע"מ נ' ערים חברה לפיתוח (לא פורסם)).
לפיכך, דין הבקשה להידחות. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ח באלול תשס"ו (21.9.06).
ש
ו פ ט ת