פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4511/15
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשים:
1. מוניציפל בע"מ
2. מיכאל נשר
נ ג ד
המשיבים:
1. וועד עובדים של עיריית לוד
2. דני כהן
3. דוד מרציאנו
4. ויקי דעי
5. דוד כהן
6. יהודית מרציאנו
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 4.06.2015 בתיק ע"א
43595-12-14 כב' סגן הנשיא א' ש' שילה
בשם המבקשים:
עו"ד רועי שעיה;
עו"ד נופר יעקובי
בשם המשיבים:
עו"ד זאב שצקי
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (ע"א 43595-12-14, מיום 4.6.2015, כב' סגן הנשיא א' ש' שילה ), בה נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בפסק דינו מיום 30.4.2015, אשר דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה (ת"א 2114/08 מיום 3.11.2014, כב' השופט ז' ימיני ) מסיבת איחור בהגשתו. המבקשים הגישו את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתאריך 21.12.2014, משמע לאחר שחלפה התקופה המותרת להגשתו בת 45 הימים [תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות )].
בבקשה זו טוענים המבקשים טענות שונות בנוגע להצדקת האיחור בהגשת הערעור לבית המשפט המחוזי, חלקן נשמעו לראשונה בבקשתם לעיון חוזר בפני בית המשפט המחוזי ונשמעות שוב לפניי. המשיבים טענו מנגד כי הערעור שהוגש על ידי המבקשים בבית המשפט המחוזי נדחה כדין.
1.
דין הבקשה להידחות על הסף, מהסיבה שהוגשה באיחור לבית משפט זה.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן כאמור בתאריך 30.4.2015, ומיום זה רשאים היו המבקשים להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה בתוך 30 ימים [תקנה 399 לתקנות]. אולם, הבקשה שלפניי הוגשה רק בתאריך 29.6.2015, בחלוף התקופה כאמור. אמנם המבקשים הציגו את בקשת רשות הערעור כבקשה המוגשת על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשתם לעיון מחדש, ולא על פסק דינו המקורי, והחלטה זו ניתנה בתאריך 4.6.2015. אך למעשה למבקשים לא היתה זכות שבדין להגיש בקשה לעיון מחדש על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
על פי ההלכה הפסוקה, ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטות ביניים, בהן לא נוצר מעשה בית דין, כך שהערכאה שדנה בהחלטה לראשונה רשאית לשוב ולדון בה [ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי , פ"ד נו(4) 505, 508 (2002); ע"א 4472/10 Proneuron Biotechnologies ,Inc נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (6.10.2010)]. אף בהחלטות מסוג זה, השימוש בהליך של עיון מחדש מוגבל למקרים חריגים של שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות, ולעתים גם במקרים בהם בית המשפט סבור כי החלטתו הראשונה שגויה [עניין אוקו, 508 ; עניין טבע תעשיות , פסקה י"ח]. בענייננו, מושא הבקשה לעיון מחדש הינו פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי ולא החלטת ביניים. מעבר לכך, טענות המבקשים כנגד פסק הדין הן טענות "ערעוריות" באופיין, שלא היה להן מקום בבקשה לעיון מחדש אלא בבקשת רשות ערעור. אוסיף כי אין להתיר שימוש לרעה בהליכי משפט וניסיון להאריך באופן מלאכותי את התקופה המותרת להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. לאמור – אין ליצור הארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור בדמות בקשה לעיון מחדש.
על כן, לא מצאתי לנכון לדון בטענות המבקשים לגופן.
2.
יצוין כי אף אם ישנם מקרים בהם ניתן להתגמש בדרישות הזמן – והחריגים אכן בנמצא – ענייננו לא נמנה ביניהם. די להדגיש כי מדובר בשרשרת מחדלים של המבקש, ביניהם אי התייצבות לדיון אליו הוזמן, איחור במועד הגשת הערעור ואי הגשת תצהיר בבקשה לעיון מחדש, כאשר זה נדרש על מנת לאמת טענות עובדתיות ביניהן הטענה שלא קיבל זימון. דווקא בשל כל אלה היה על המבקש להקפיד על לוח הזמנים בהליך זה, שממילא איננו אלא ערעור ברשות.
בהחלטתי זו התעלמתי מטענות שונות ומשונות שהעלו המשיבים בתגובתם, החורגות במובהק מהעניין שבמוקד. מסיבה זו, גם לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המבקשים להגיש תשובה על תגובת המשיבים.
3.
סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א בחשוון תשע"ו (3.11.2015).
ש ו
פ ט