פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
4513/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש:
דוד זינגר
נ ג ד
המשיבים:
1. מינהל
מקרקעי ישראל
2. דרור שוגרמן עו'ד
3. עיריית כפר סבא
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.4.2003 בבש"א 5442/03 שניתנה על ידי כבוד
השופטים: י' גרוס, א' קובו, חמ' רובינשטיין
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגן הנשיא י' גרוס וכבוד השופטות א' קובו ומ' רובינשטיין) לפיה נדחתה בקשת המבקש לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופט ד' גדול).
התובע מתגורר במקרקעין שבבעלות מדינת ישראל באמצעות מנהל מקרקעי ישראל. בשנת 1974 נחתם בינו לבין עירית כפר סבא, שהייתה באותו הזמן בעלת זכויות הבעלות במקרקעין, לפיו נתנה העירייה למבקש רשות להתגורר בצריף הנמצא במקרקעין, כדייר לא מוגן, למשך שנה אחת. המבקש לא פינה את הנכס ועתה מתבקש פינויו, לאור רכישת זכות החכירה בקרקע על ידי המשיב 2.
בית משפט השלום הורה על פינויו של המבקש, כנגד תשלום פיצוי. המבקש הגיש על החלטה זו ערעור לבית המשפט המחוזי. במקביל, ביקש הוא מבית משפט השלום שייעכב את ביצוע פסק דינו. משסורבה בקשתו, הפנה אותה לבית המשפט המחוזי, אשר גם הוא מיאן להעניק לו את העיכוב המבוקש. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. המבקש לא הצליח להצביע על עילה שתצדיק התערבות בהכרעת שתי הערכאות שדנו בעניינו, לפיה ערעורו נסוב על גובה הפיצוי שייפסק לו ולא על עצם זכותו לגור במקרקעין. הכרעה זו התבססה, בעיקר, על ממצאים עובדתיים בדבר סיכויי ערעורו של המבקש ככל שהדבר נוגע למעמדו כדייר מוגן. הואיל ובית משפט זה, בשבתו כערכאת ערעור שנייה, לא נוטה, בהעדר נסיבות מיוחדות, להתערב בממצאים עובדתיים אליהם הגיעה הערכאה הדיונית, לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה.
הבקשה נדחית. בשל נסיבותיו של המבקש, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' בסיון תשס"ג
(8.6.2003).
ש ו פ ט