פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
4527/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
אחמד עומר
נגד
המשיבים
:
1. עומר שאקר
2.
חוסיין חסן
3.
נימר בסול
4.
ג'מיל בסול
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 14.6.00 בבש"א 1922/00
(ה"פ 139/00), שניתנה על-ידי כבוד השופט ז' הווארי
החלטה
המשיבים 1 ו2- (להלן: המשיבים) הגישו תובענה כנגד המבקשים וכנגד המשיבים 3 ו4- (להלן: הבעלים הנוספים), בה עתרו למתן סעד הצהרתי לפיו הם הבעלים של חלקים בקרקע, שחלקה בבעלות המבקשים וחלקה בבעלות הבעלים הנוספים.
המבקשים טענו, כי הגיעו להסכם עם הבעלים הנוספים, לפיו אם יזכו המשיבים בתביעתם, יועברו לבעלות המשיבים חלקים מהקרקע של הבעלים הנוספים ולא מהקרקע שבבעלות המבקשים. על-סמך הסכם זה פנו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בנצרת בבקשה למחיקת התובענה כנגדם על-הסף, מחמת חוסר יריבות.
בית-המשפט המחוזי (השופט זיאד הווארי) דחה את הבקשה בקבעו, שהמשיבים הוכיחו, כי קיימת להם עילת תביעה לכאורה כנגד המבקשים, וההסכם בין המבקשים לבין הבעלים הנוספים אינו חוסם את המשך הדיון על-פי עילה זו.
מכאן בקשת הרשות לערער שלפניי, בגדרה חוזרים המבקשים על טענותיהם, כפי שנטענו בבית-המשפט המחוזי.
בית-המשפט המחוזי קבע, כי המשיבים הוכיחו שלכאורה קיימת יריבות בינם לבין המשיבים. אין בהסכמה אליה הגיעו המבקשים והבעלים הנוספים כדי לאיין יריבות זו ולהביא למחיקת התובענה כנגדם על-הסף.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"א באלול תש"ס
(21.9.00).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00045270.
L02