רע"א 4531/16 רע"א 4531/16

1.בקשת רשות הערעור שלפני היא חלק מסכסוך המתנהל בין המבקש, הוועד המקומי מעלה שומרון (להלן: הוועד ), ובין המשיבה 1, האגודה השיתופית מעלה שומרון (להלן: האגודה ), על רקע פיצול ביניהם ובחירתה של האחרונה להיות זו שמנהלת את ענייני היישוב.

2.נראה שאין מחלוקת על כך שהאגודה נטלה את תיבות הדואר האלקטרוני של הוועד, לרבות עובדיו, שכן לטענתה, אלה נחוצות לה לצורך ביצוע תפקידיה. בעוד שהוועד טוען כי נטילה זו הייתה שלא כדין, שכן תיבות הדוא"ל ותוכנן מהוות קניינו, הרי שהאגודה גורסת כי הנטילה נעשתה כדין, ואף בהתאם לחוות דעת משפטית שקיבלה מיועציה.

3.הוועד הגיש תביעה נגד האגודה בגדרה ביקש להשיב לחזקתו את קניינו, היינו, את תיבות הדוא"ל והקבצים השייכים לו, לטענתו. בד בבד עם התביעה העיקרית, הגיש הוועד גם בקשה לסעד זמני, במסגרתה ביקש לאסור על המשיבים לעשות שימוש במידע המצוי ברשותם או בחזקתם הקשור לוועד בנימוק שמדובר במידע מסחרי סודי וכן במידע פרטי ואישי.

4.ביום 17.11.2015 נתן בית משפט השלום צו ארעי, במעמד צד אחד. בשלב מאוחר יותר עבר התיק לבית המשפט המחוזי, בשל היעדר סמכות עניינית. ביום 7.12.2015 התקיים דיון במעמד שני הצדדים בפני כבוד השופטת ת' בזק-רפפורט

ובסופו, בהמלצת בית המשפט, הסכימו הצדדים לפנות לגישור אצל עו"ד אייל סודאי. ביחס לבקשה לסעד זמני, הגיעו הצדדים להסכמות, שאלה עיקריהן: תיבות הדוא"ל שבמחלוקת תועתקנה, והעתקים מהם יישמרו בכספות של באי כוח הצדדים וכן העתקים יימסרו לעובדי הוועד שהתיבות נוגעות אליהם. כמו כן, בהתייחס למסרי דוא"ל שסיווגה האגודה עוד בטרם ניתן צו המניעה ככאלו הנחוצים לוועד; הוסכם כי נציג הוועד יסווגם לשלוש קבוצות: (1) מסרים פרטיים או כאלה ששייכים לוועד בלבד - באלה האגודה לא תהא רשאית לעשות כל שימוש עד להכרעה בתובענה העיקרית; (2) מסרים שנשלחו או שהתקבלו בשם האגודה בלבד, או שלא קיימת לגביהם התנגדות להחזרתם לאגודה - אלה יוחזרו לאגודה, וצו המניעה הזמני לא יחול לגביהם; (3) מסרים מעורבים, הכוללים הן את ענייני הוועד והן את ענייני האגודה - באלה ייעשה ניסיון להפרדה, כך שענייני הוועד יוסתרו ויתר העניינים יועברו לעיון האגודה, שתהא רשאית לעשות בהם שימוש לפי שיקוליה. כן הסכימו הצדדים על מועדים לביצוע האמור. ההסכמות קיבלו תוקף של החלטה.

5.אין מחלוקת כי הצדדים אכן החלו בהליך הגישור אולם מסיבות כאלה ואחרות הוא לא צלח. אשר לשאלה אם הוועד קיים אחר ההוראות האופרטיביות שבהחלטה; הוועד טוען כי אכן קיים אותן, ואילו המשיבים טוענים כי הוועד קיימן באופן חלקי בלבד, באופן שהעביר לעיון האגודה כ-286 קבצים בלבד (להבדיל מהודעות דוא"ל) באופן שלא ניתן למיינם או להתחקות אחר מקורם, וזאת בניגוד למוסכם. האגודה פנתה בשתי בקשות נוספות בעניין זה לבית המשפט המחוזי (בקשה לעיון חוזר ובקשה דחופה נוספת), אולם בית המשפט המחוזי (השופטת בזק-רפפורט ) סבר כי לא חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי מהחלטתו הקודמת.

6.לאחר שהוועד הודיע לבית המשפט על כישלון הליך הגישור וביקש "לקדם את התיק", נתן בית המשפט המחוזי את ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, מיום 16.5.2016. הפעם ניתנה ההחלטה על ידי כבוד השופטת ע' זינגר , אשר אליה נותב התיק העיקרי, וזאת לאחר שנמצא כי הטיפול בסעד הזמני הסתיים (החלטת השופטת זינגר מיום 8.5.2016).

7.בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור נקבע כי כדי למלא אחר ההחלטה בסעד הזמני על הוועד לפעול כדלקמן: להעביר רשימה אילו מבין 1,000 מסרי הדוא"ל שייכים לטענתו רק לו; אילו מבין 1,000 מסרי הדוא"ל נשלחו או התקבלו רק בשם האגודה; ואילו מבין 1,000 מסרי הדוא"ל כוללים מסרים מעורבים, הן של ענייני הוועד והן של ענייני האגודה, תוך מתן נימוק בהתייחס לכל פריט ברשימה. נקבע כי על הוועד למלא אחר האמור עד ליום 26.6.2016.

8.שתי טענותיו המרכזיות של הוועד בבקשת רשות הערעור הן: שהחלטה זו ניתנה ללא שמי מהצדדים הגיש בקשה בעניין זה לבית המשפט המחוזי; וכן, כי החלטה זו סותרת את החלטותיה הקודמות של השופטת בזק-רפפורט

בעניין הסעד הזמני. בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגיש הוועד גם בקשה לעיכוב ביצוע, שכן נטען כי ביצוע ההחלטה לא יאפשר את השבת המצב לקדמותו.

9.ביום 7.6.2016 הוריתי למשיבים להגיש את תשובתם לבקשה לעיכוב ביצוע, וזו אכן הוגשה ביום 9.6.2016. המשיבים מתנגדים מכל וכל לבקשה לעיכוב ביצוע. לטענתם אין כל יסוד לטענה שההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור סותרת החלטות קודמות בתיק, אלא להיפך, היא עולה בקנה אחד עמן. לטענת המשיבים, הוועד השיג את מטרתו באמצעות הסעד הזמני שניתן ומאותה שעה אין לו כל אינטרס בקידום ההליך העיקרי, והבקשה שלפני היא נדבך נוסף בניסיונותיו חסרי תום הלב של הוועד למנוע מהאגודה לפעול כנדרש לטובת תושבי היישוב, והכל תוך הפרת החלטותיו של בית המשפט.

10.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן בהחלטות השונות של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי אכן, ההחלטה של השופטת זינגר

מיום 16.5.2016 אינה מנוגדת להחלטותיה הקודמות של השופטת בזק-רפפורט , המבוססות על הסכמות הצדדים, אלא עולה בקנה אחד עמן. יתרה מכך, הוועד עצמו ביקש "לקדם את התיק" ולא יכולה להיות מחלוקת כי ההחלטה נועדה לקדם את בירור ההליך שהוועד עצמו הגיש, כפי שטוענים בצדק המשיבים. למעלה מן הצורך יוער, כי לפי תקנה 143(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מוסמך שופט בקדם-משפט או לקראת קדם משפט "להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו", וגם מטעם זה לא נראה כי נפל פגם בהחלטה. נוכח האמור, סבורני כי לא מתקיימות נסיבות המצדיקות מתן רשות ערעור על ההחלטה.

דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע. הוועד יישא בהוצאותיהם של המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.