רע"א 4548/00 נציגות הבית המשותף ואח' נ. אזורים בניין (1965) בע"מ

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת א. חיות) בבש"א 7618/00 בת.א. 474/98 מיום 18.5.00 בה נדחתה בקשת המבקשים לבטל את מינויו של המומחה המהנדס דן פריידלין ולפסול חוות דעת שניתנה על ידו.

2.לאחר עיון בנימוקי הבקשה, באתי לידי מסקנה כי יש לדחות את הבקשה וזאת בלא בקשת תשובה.

3.המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיבים בנושא ליקויי בנייה וירידת ערך בנין בעקבות הליקויים.

ביום 27.10.99, במסגרת קדם משפט בפני כב' השופט אזר, החליט בית משפט קמא למנות מומחה מטעם בית המשפט שיהיה גם מהנדס וגם שמאי. כן הוחלט באותו ענין כי במינוי זה אין כדי לפגוע בזכות הצדדים להמשיך ולהסתמך על חוות דעת המומחים שהוגשו מטעמם, אם יראו צורך בכך.

לתפקיד מומחה מטעם בית המשפט מונה המומחה דן פריידלין שנתן את חוות דעתו בנושא ליקויי הבנייה ביום 22.2.00.

טענת המבקשים שהועלתה בבית משפט קמא ועולה בבקשה זו כנגד מינויו של המומחה וכנגד חוות הדעת שניתנה על ידו היא כי הוא מהנדס אך אינו שמאי ולפיכך לא נתקיימה החלטת בית משפט קמא לפיה המומחה יהיה בעל כשירות של מהנדס ושמאי גם יחד, וכי אי לכך יש לבטל את מינויו ואת חוות דעתו, ולמנות מומחה אחר תחתיו שיענה לשתי הכשירויות הנדרשות.

4.בית משפט קמא שבפניו הוגשה הבקשה לפסול את המומחה דחה את הבקשה ממספר טעמים:

(א) בקדם משפט שהתקיים לאחר הגשת חוות דעת המומחה לא העלו המבקשים כל טענה לענין פסילת המומחה ומאחר שטענת הפסלות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה יש לראותם כמי שויתרו על העלאתה.

(ב) חוות דעת המומחה מתייחסת כולה לתקונים שיש לבצע בבנין ולעלותם של תקונים אלה ובתחום זה כשירות מהנדס בנין היא הולמת ואין משמעות לכך שהוא נעדר כשירות כשמאי.

(ג) חוות דעת המומחה בכל מקרה אינה קונקלוסיבית והצדדים רשאים להציג את חוות דעת המומחים מטעמם.

5.מקובלת עלי גישת בית משפט קמא ולו מן הטעם הבא:

אין חולק כי המומחה כמהנדס בנין כשיר ליתן חוות דעת מטעמו ככל שהדבר נוגע לתחום ליקויי בנייה המצריכים תיקונים ועלותם של תיקונים אלה. בית המשפט קבע כי ראוי שבנושא זה תוגש חוות דעת מומחה מטעמו וחוות הדעת שהוגשה אכן עונה לצורך האמור. מכאן, שלענין זה אין מקום לביטול מינויו של המומחה ופסילת חוות דעתו שהוגשה לאחר שהושקעו בעריכתה משאבים של זמן, עבודה מקצועית ועלויות.

המומחה, בהיותו מהנדס שאינו שמאי, אינו יכול להתייחס לסוגיית ירידת הערך שהיא מיוחדת לתחום השמאות, ונראה כי חוות דעתו אינה מתיימרת לקבוע קביעות כלשהן בענין זה. בכך בלבד אין כדי לפסול את חוות דעתו בתחום המקצועי שבו הוא כשיר לפעול. בנסיבות אלה הדעת נותנת כי חוות דעת המומחה תיחשב תקפה לאותם צרכים ובאותו הקשר שלשמם ניתנה.

עם זאת, אין בהגשת חוות דעת המומחה בתחום הנדסת הבנין כדי לשלול את האפשרות להשלים את בירור היבט השמאות במסגרת חוות דעת משלימה מטעם מומחה שמאי מטעם בית המשפט אם וכאשר יעלה הצורך בכך, ובענין זה נתון שיקול דעת לבית משפט קמא בהליך המתנהל לפניו.(השווה דברי השופטת בן פורת בבר"ע 187/80 עמרם נ' דאודיאן, פד"י לה(1) 673, 677).

במסגרת שיקול דעת זה יש להניח כי תישקל, בין היתר, העובדה כי נותרה בעינה זכות הצדדים להסתמך על חוות דעת מטעמם בד בבד עם מינוי המומחה מטעם בית המשפט.

6.לאור הדברים האמורים, הבקשה נדחית.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.