פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
455/19
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקש:
יהודה לוי
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד וולך אלון הנאמן בתיק
805-07
3. בנק דיסקונט
4. אילנה שרעבי
5. אהרון לוי
6. רוי לוי
7. רז לוי
8. חן לוי
9. שולמית לוי
10. עמידר - החברה הלאומית לשיכון
בישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מיום
27.11.2018 ומיום 20.12.2018 בפש"ר 805-07 שניתנו על ידי כב' השופטת ישראלה
קראי-גירון; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון ) בפש"ר 805-07 מיום 27.11.2018 ומיום 20.12.2018 ובצדה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט קמא מיום 20.12.2018 .
1.
ביום 27.11.2018 דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקש להורות על עיכוב הליכים נגדו בכל לשכות ההוצאה לפועל מאחר שהמבקש שב להליכי פשיטת רגל. הטעם העיקרי לדחיית הבקשה הוא שנוסח הבקשה אינו ברור ומפורט, וכי היא סותרת בקשות אחרות של המבקש. לצד זאת, בשל התנהלותו של המבקש, הושתו עליו הוצאות בסך 6,000
ש"ח לטובת כונס הנכסים, הנאמן ובא-כוח ילדיו, ונקבע כי דין ההחלטה לעניין ההוצאות כדין פסק דין.
2.
ביום 20.12.2018, בתום הדיון בבית המשפט קמא, קבע בית המשפט כי החלטה בבקשת בעלי התפקיד להורות על פינוי הנכס מכלל יושביו תשלח לצדדים בדואר. בנוסף , הורה בית המשפט למבקש להגיש דו"חות דו-חודשיים עבור חודשים ינואר-דצמבר 2018, וכן להפקיד סכום של 3,000 ש"ח בקופת הכינוס בגין תשלומים שלא שילם עד כה. עוד קבע בית המשפט קמא כי במידה והמבקש לא יעשה כן בתוך 21 ימים "אראה ב [מבקש] כמי שמותיר גם את בקשת בעלי התפקיד לפינוי לשיקול בית המשפט, בהתחשב בעובדה כי [המבקש] איננו מציית להחלטות בית המשפט ואין בכוחו להפקיד ערובה מספקת לצורך הבטחת התחייבותו כי מעתה ואילך לא יחבל במאמצי המימוש של הנכס" .
3.
בקשת עיכוב הביצוע שלפניי הוגשה על ידי המבקש שלא באמצעות בא הכוח שמונה לו מהסיוע המשפטי, תוך הכתרתה בכותרת "בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין עקב שינוי בנסיבות". עניינה של הבקשה בעיכוב הליכי מימוש הדירה בה מתגורר כעת המבקש, ובפרט בקשה למנוע את פינויו ממנה. ואולם, עיון בהחלטת בית המשפט קמא מעלה כי טרם התקבלה על ידו החלטה סופית בדבר פינוי המבקש, אלא כל שניתן הוא החלטת ביניים, הקובעת כי החלטה בעניין תינתן בהמשך. כמו כן, מעיון בנט-המשפט עולה כי טרם ניתנה החלטה בדבר פינוי המבקש, ואף ממתינים לתגובתו בעניין. פשיטא כי לא היה מקום להגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע בטרם מוצו ההליכים בבית המשפט קמא, ועל כן היא נדחית בזאת. למותר לציין כי חזקה על בית המשפט קמא שיבחן את בקשת הפינוי לגופה, ובכלל זה את עמדת המבקש לגביה, ככל שזו תוגש במועד שנקצב לכך.
4.
במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי משיג המבקש גם על החלטת בית המשפט קמא מיום 20.12.2018, לפיה נדרש להפקיד 3,000 ש"ח בקופת הכינוס בגין אי ביצוע תשלומים בעבר, וכן על החלטה מיום 27.11.2018 במסגרתה הוטלו על המבקש הוצאות בסך 6,000 ש"ח. לטענתו של המבקש, מדובר ב "הוצאות בלתי מידתיות" , שיש בהם "כדי להכניס את [המבקש] שוב לחובות שלא ייצא מהם" , כלשונו. לא מצאתי מקום להתערב גם בהחלטות אלה. אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בנושאים מסוג זה, והסכומים בהם מדובר, גם אם הם משמעותיים מבחינת המבקש, אינם חריגים במידה המצדיקה סטייה מכלל זה.
5.
משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות בהליך זה.
ניתנה
היום, ט"ו בשבט התשע"ט (21.1.2019).
ש ו פ ט