פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4555/08
בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
המבקשות:
1. פלתורס סוכנות לביטוח בע"מ
2. אריה חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב
נ ג ד
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים
מיום 8.4.08 בע"א 11532/07 שניתן על-ידי סגן-הנשיא צ' סגל והשופטים מ'
דרורי וי' נועם
בשם המבקשות:
עו"ד עוזי לוי;
עו"ד ארקדי פלונסקי
בשם המשיב:
עו"ד ש' ז'
פונדמינסקי
החלטה
המבקשות הן המבטחות של רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 30.5.2005, ושבה נפגע הנהג, אילן טליאס (להלן: הנפגע ). לטענת המבקשות, חברת בזק – מעסיקתו בפועל של הנפגע – היא מעבידתו לפי סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], היא ולא חברת כוח האדם "תגבור" שדרכה הועסק. המבקשות טוענות כי יש לשנות את ההלכה שניתנה בע"א 6657/95 רותם דשנים אמפרט בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 11.11.1996) (להלן: עניין רותם דשנים ), אשר קבעה כי המעבידה לעניין זה היא חברת כוח האדם. לטענתן, שוק העבודה במדינה השתנה מאז מתן ההלכה ויש לאמץ בהתאם לכך פרשנות שונה ללשון הסעיף. המבקשות מבססות את עמדתן בעניין זה על התפתחות הפסיקה של בתי הדין לעבודה בנושאים דומים, אשר משקפת לדבריהן התמודדות עם הנסיבות החדשות בשוק העבודה. עוד טוענות המבקשות כי חברת בזק היא זו שנשאה בפועל בתשלום דמי הביטוח הלאומי, באמצעות תשלומים שהיא העבירה לחברת כוח האדם, ומשום כך יש לראות בה מעבידה לפי הסעיף. טענות אלה העלו המבקשות הן בבית משפט השלום הן בבית המשפט המחוזי, אך ההלכה הכריעה. מכאן בקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי".
דין הבקשה להידחות. אכן, כפי שטוענות המבקשות, סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין נועד למנוע מצב שבו המעביד נאלץ לשלם תשלום כפול – את דמי הביטוח הלאומי כמו גם את התשלומים ששילם המוסד לביטוח לאומי לנפגע. ואכן, נראה כי להנחה שהמעסיק בפועל נושא בתשלום הביטוח הלאומי עבור העובד ולא חברת כוח האדם יש משקל. אולם, סעיף 82(ב) לפקודה מגדיר מעסיק כך: "החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו". אין חולק כי חברת כוח האדם היא זו החייבת בתשלום דמי הביטוח הלאומי לפי צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972, ולפיכך, נפסק בעניין רותם דשנים הנ"ל כי המעסיקה בפועל היא המעבידה לפי סעיף 82(ב) לפקודה. לא מצאתי עילה מספקת לשנות היום מקביעה זו.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשות ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ה בסיוון התשס"ט (17.6.2009).
המשנה-לנשיאה