פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4591/19
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
ג'ואד סיאם
נ ג ד
המשיבה:
עמותת א.ל.ע.ד.אל עיר דוד
בקשת רשות ערעור על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.6.2019 בע"א 48439-01-19
שניתן על ידי כבוד השופטים: א' דראל, ע' זינגר וא' רון; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד ג. שוכרי
החלטה
1.
המשיבה, עמותת א.ל.ע.ד – אל עיר דוד, הגישה לבית משפט השלום בירושלים (השופט ד' גדעוני ) תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המצויים ברחוב מעלות עיר דוד, בשכונת סילוואן בירושלים. ביום 4.12.2018 קיבל בית משפט השלום את התביעה, והורה על פירוק שיתוף הזכויות בנכס.
2.
הנתבעים, והמבקש בתוכם, הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (השופטים א' דראל, ע' זינגר וא' רון ). טענתם המרכזית היתה, כי התביעה הוגשה כתביעה לפירוק שיתוף ב מקרקעין , אלא שבפועל נדונה והוכרעה כתביעה לפירוק שיתוף ב מיטלטלין . זאת, מאחר שהמקרקעין אינם מוסדרים, וחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 אינו חל בעניינם. לטענת המערערים, ההבדל בין ההליכים מהותי, ובנסיבות העניין מחייב להורות על דחיית התביעה. ביום 12.6.2019 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, על יסוד תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בפסק הדין ציין המותב כדלקמן: "נתנו דעתנו לטענה לעניין פתיחת ההליך כהליך פירוק שיתוף במקרקעין ולכך שההליך הסתיים על דרך של פירוק שיתוף במיטלטלין. בית משפט קמא התייחס בהרחבה גם לשאלה זו ומצאנו כי הניתוח שערך בית משפט קמא מקובל עלינו ונותן מענה הולם לטענות המערערים. כך הדבר גם באשר לטענות האחרות" .
3.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, אשר אותה הגיש המבקש לבדו. לטענתו, ההבדל בין הליך פירוק שיתוף במקרקעין, לבין הליך פירוק שיתוף במיטלטלין הוא הבדל מהותי, המחייב בנסיבות העניין את דחיית התביעה שהגישה המשיבה.
4.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ושקלתי את נימוקיה, על רקע פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, באתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות, בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אין הצדקה לדיון ב'גלגול שלישי'. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ומתן רשות ערעור אינו דרוש על מנת למנוע עיוות דין. כפי שציין בית משפט השלום, הנתבעים, ובכללם המבקש, "ידעו היטב מפני מה עליהם להתגונן. היה להם את מלוא יומם בבית המשפט. בנסיבות אלה אינני סבור שיש הצדקה להורות על דחיית התביעה אך מן הטעם שהתובעת [המשיבה – נ' ס'] לא סיווגה את תביעת במסגרת המשפטית המתאימה או לא הפנתה להוראות חוק המיטלטלין" (פסקה 39 לפסק הדין).
5.
אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור – נדחית; ממילא, מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע, והיא נמחקת בזאת.
משלא נתבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' בתמוז התשע"ט (8.7.2019).
ש ו פ ט