רע"א 460/98 מפעלי תחנות בע"מ נ. מר גדניאן משה

המשיבים רכשו חנות בתחנת אגד בנהריה בחכירה לדורות לפני כעשר שנים. בסמוך לאחר מכן עשו המשיבים שינויים בחנות לרבות פתיחת כניסה אל החנות לכיוון מזרח, מקום שם נמצא שטח נרחב במרכז התחנה, השייך למבקשת. בשנת 1989 התחילה התדיינות בבית משפט השלום בחיפה בין המבקשת והמשיבים בעניין השינויים, כשהמבקשת טענה שעל המשיבים להחזיר את המצב לקדמתו בקירות החנות וכן לסלק את ידם מן השטח שמחוץ לקיר זה. ביום 3.9.97 פסק סגן הנשיא רנד שעל המשיבים להחזיר את המצב לקדמתו על-ידי בניית קירות אטומים וכן חייב אותם בהוצאות משפט בסכום 10,000 ש"ח.

המשיבים פנו לבית-משפט השלום בבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור. לאחר דחיית בקשה זו פנו המשיבים לבית המשפט המחוזי בחיפה. השופט ברלינר הורה על עיכוב ביצוע בכפיפות להפקדת ערבות בנקאית בסך150,000 ש"ח. בעקבות טענת המבקשת כי עיכוב הביצוע עלול לגרום נזק בכך שזה יפריע לתוכנית בנייה במקום, החליט השופט כי אם יינתן למבקשת היתר בניה, יהא על המשיבים להפקיד ערבות בנקאית נוספת בסכום של 200,000 ש"ח להבטיח את כל הנזקים שייגרמו עקב עיכוב בניה. השופט בהחלטתו התייחס לכך כי ביצוע פסק-הדין משנה מצב השורר במקום מזה 10 שנים וכן כי למבקשת לא ניתן עדיין היתר בניה ועל-כן הפגיעה במשיבים חמורה יותר.

על החלטה זו הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

למבקשת שתי טענות עיקריות: האחת , שטעה השופט בעכבו ביצוע פסק הדין מבלי ששקל כלל את סיכויי המשיבים לזכות בערעור; השנייה , כי בעריכת איזון בין האינטרסים של המבקשת למימוש זכויותיה לפי פסק-הדין לבין האינטרס של המשיבים לשמירת זכויותיהם אם יזכו בערעור, שמור מעמד בכורה לאינטרס של המבקשת.

דין הבקשה להידחות.

החלטת בית-המשפט המחוזי על נימוקיה מקובלת עליי. בנסיבות המקרה שבפנינו אך מובן הוא כי ביצוע פסק-הדין יותיר את הערעור חסר כל משמעות, ועל-כן אין כל ממש בטענות המבקשים, כי איזון האינטרסים תוך התחשבות בסיכויי המשיבים לזכות בערעור לא נשקלו כהלכה. יתרה מכך, בהוראת השופט על הפקדת ערבות בנקאית נוספת במקרה שיינתן היתר בניה יש אף כדי לשמור על האינטרסים של המבקשת.

הבקשה נדחית.