רע"א 4619/03 אליאס חליל מוראני נ. בנק הפועלים בע"מ

1.המשיב מס' 1, בנק הפועלים בע"מ (להלן – "הבנק"), נקט הליכי הוצאה לפועל נגד המבקשים, למימוש משכנתא שנרשמה לטובתו על נכס מקרקעין (להלן – "הנכס"), בגין חוב של 677,000 ש"ח. תיק ההוצאה לפועל נפתח בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת ביום 27.2.00 (להלן – "התיק"). ראש ההוצאה לפועל מינה כונסת נכסים לצורך הליכי המימוש. ביום 29.5.01 ביקשה כונסת הנכסים את אישורו של ראש ההוצאה לפועל למכירת הנכס למשיב מס' 2. בהחלטתו מאותו יום נתן ראש ההוצאה לפועל למבקשים שהות בת 15 יום להתייחס לבקשת כונסת הנכסים, ובכלל זה להודיעו אם רצונם לפדות את הנכס. ביום 18.6.01 שבה כונסת הנכסים וביקשה מראש ההוצאה לפועל לאשר את המכירה. ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשתה מן הטעם שהמבקשים קיבלו הודעה על החלטתו מיום 29.5.01, רק ביום 11.6.01, ומשום כך טרם חלף המועד למתן הודעתם, מועד שיחלוף רק ביום 26.6.01.

ביום 19.6.01 הודיעו המבקשים ללשכת ההוצאה לפועל על כוונתם לפדות את הנכס, ראש ההוצאה לפועל נעתר לבקשתם ונתן להם ארכה בת 60 יום לפדיון. באותו יום פנתה כונסת הנכסים לראש ההוצאה לפועל והפנתה את תשומת ליבו לכך שהמבקשים קיבלו את החלטתו מיום 29.5.01 כבר ביום 31.5.01. לפיכך חזרה וביקשה לאשר את המכירה. ראש ההוצאה לפועל דחה את בקשתה. כונסת הנכסים חזרה ועתרה לראש ההוצאה לפועל לעיין מחדש בהחלטתו. ביום 27.6.01 ביטל ראש ההוצאה לפועל את החלטתו בדבר הארכה, אישר את המכירה, והרשה למבקשת לערער לפני בית המשפט המחוזי. המבקשים ערערו לפני בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר בפסק דינו מיום 10.3.03 (כבוד השופטים מ' בן דוד, נ' ממן וא' אברהם), דחה את ערעורם וקיים את החלטתו של ראש ההוצאה לפועל.

המבקשים בקשו להרשות להם לערער על פסק הדין.

2.דין הבקשה להידחות.

העיון בבקשה מראה שכל טענותיהם של המבקשים בבקשתם מעוגנות בעובדות המיוחדות של הפרשה הנידונה וכי אין הן מעוררות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדלת אמותיה של הפרשה. לפיכך אין מקום לחזור ולדון בענין בערכאה שלישית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). יתר על כן, דין הבקשה להידחות גם לעיצומה. טענתם העיקרית של המבקשים היא כי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 27.6.01, לפיה נמסרה להם החלטתו מיום 29.5.01 כבר ביום 31.5.01, היא שגויה וכי ההחלטה נמסרה להם ביום 11.6.01. טענה זאת דחה בית המשפט המחוזי באומרו ש"היא טענה תמוהה, ומכל מקום היא חסרה פרטים ותמיכה ראייתית (כגון תצהיר שצריך היה שיוגש לערכאה קמא). דומה כי בטענה זו אין כל ממש. מכל מקום, אישור המסירה מצביע על המצאת ההחלטה ביום 31.5.01, ולכן קביעת ראש ההוצאה לפועל כי ההמצאה נעשתה באותו יום – אינה פגומה". בממצאים ובמסקנות אלה אין מקום להתערב.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.