רע"א 4627/04 ענת ענב נ. עוד נחמה אלדר בתפקידה כנאמנת בפשיטת רגל של פושט ה

לבית משפט לפשיטת רגל נתונה סמכות יחודית לדון בבקשתם של נאמן או נאמנת, הנסמכת על סעיף 96 לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, לביטול הענקה. אין זה משנה כלל שהבקשה מכוונת נגד הסכם ממון שאושר על ידי בית משפט למשפחה או בית דין רבני. מבחינת היחס בין דיני המשפחה לדיני פשיטת הרגל בהקשר זה, ברי כי דיני פשיטת הרגל הם הדין המיוחד. נעיר, כי אילו נתקבלה גישתה של המבקשת, היה בית הדין הרבני צריך לדון לפי דיני פשיטת הרגל בבקשתה של נאמנת בפשיטת רגל כנגד הסכם ממון שאושר על ידי בית הדין הרבני. לשון אחר, בקשה לפי סעיף 96 של הפקודה נוגעת לעילה ייחודית לדיני פשיטת הרגל ועל כן המקום לבירורה הוא בית משפט לפשיטת רגל. על כן, אין זה משנה כלל שהדיון עלול להיות סבוך ומורכב וידרוש שמיעתם של עדים רבים.

אוסיף, כי הליכים בנוגע למסה של נכסי החייב ראוי להם, ככלל, שיתנהלו בבית המשפט של פשיטת הרגל, אפילו אין מדובר בעילה ייחודית לפשיטת רגל.

מכאן, שצדק בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בשבתו כבית משפט לפשיטת רגל, כאשר דחה את בקשתה של המבקשת, גרושתו של חייב שהוכרז פושט רגל, לסלק על הסף את בקשתה של הנאמנת לביטול הענקה, ביחס להסכם ממון שאושר בבית משפט למשפחה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית בלא שנדרשת תשובה.