רע"א 463/00 דוד לוי, עו"ד - כונס נכסים נ. חיים עדיני, עו"ד - כונס נכסים

המשיב 1 (להלן: המשיב) והמבקש מונו ככונסי נכסים לדירה. המבקש פנה לבית-משפט השלום בבקשה לחילוט כספי הכינוס אשר התקבלו עקב מכירת הדירה, וזאת לאחר שרוכש הדירה, המשיב 2, ביטל את החוזה, שלא כדין לטענת המבקש. בית-משפט השלום הסכים לבקשה, וחילט את כספי קופת הכינוס. המשיב הגיש לבית-משפט השלום בקשה לבטל חילוט זה, וזאת על-מנת להשיב לרוכש את כספו, שכן לדעתו, הביטול היה כדין. בית-משפט השלום דחה את בקשתו.

המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי. במסגרת תגובתו של המבקש לבקשה, הוא הגיש ערעור שכנגד, למקרה בו תתקבל הבקשה ותינתן הרשות לערער. בית-המשפט המחוזי (השופטת הילה גרסטל) קיבל את בקשת הרשות לערער, דן בבקשה כאילו ניתנה הרשות וכאילו הוגש ערעור על-פיה, וקיבל את הערעור.

בדונו בערעור שכנגד, קבע בית-המשפט המחוזי, כי הטענות המועלות בו מועלות לראשונה בפניו, וכי אין הן נובעות כלל מערעורו של המשיב.

מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה טען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי בקובעו כי הגיש את הערעור שכנגד שלא כדין, וכי הערעור שכנגד צריך היה להידון בפני הרכב של שלושה שופטים בטרם נדחה.

דין הבקשה להידחות.

הכלל הוא, כי ניתן להגיש ערעור שכנגד אך באותם עניינים שהועלו בפני בית-המשפט שלערעור במסגרת הערעור העיקרי. ראו בש"א 7182/94 זילברמן נ' שנפלד , פ"ד מט(2) 1. הערעור העיקרי, אותו הגיש המשיב לבית-המשפט המחוזי, נסוב סביב החלטת בית-משפט השלום בעניין חילוט כספי קופת הכינוס. הערעור שכנגד, אותו הגיש המבקש, דן בשכר-הטרחה המגיע למבקש, ובפיצוי חוזי/נזיקי אותו הוא תובע מהמשיב, לראשונה במסגרת הערעור שכנגד, בגין נזקים לקופת הכינוס.

מכאן, שבדין מחק בית-המשפט המחוזי את הערעור שכנגד, לאחר שמצא, כי אין הוא עוסק כלל באותם עניינים בהם עוסק הערעור העיקרי. ויצויין, כי בית-המשפט המחוזי לא דחה את הערעור שכנגד על-הסף, כי אם אך מחק אותו, לאחר שקבע, כי טענותיו של המבקש אינן מסוג הטענות שניתן להעלות במסגרת ערעור שכנגד, ולאחר שמצא כי הוא לא הוגש כדין.

בנסיבות אלו, לא מצאתי מקום להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטת בית-המשפט המחוזי, והבקשה, אפוא, נדחית.

המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.