רע"א 4645/21פלוני נ. הרשות הפלסטינית

בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ש' רנר ) בת"א 1564-01-21, בגדרן הוחלט על פיצול הדיון בתביעה ובירור כל אחד מהאירועים מושא התביעה בהליכים נפרדים.

1.

לבית המשפט המחוזי הוגשה ביום 1.1.2021 תביעת נזיקין נגד הרשות הפלסטינית וגורמים נוספים (להלן: המשיבים ), בגין אחריותם לביצוע פיגועי טרור. 61 התובעים או מי מבני משפחתם (להלן: המבקשים ) נפגעו או נהרגו באחד מ-11 פיגועים שונים המתוארים בכתב התביעה שהתרחשו בין השנים 2020-2010. לטענת המבקשים, הרשות הפלסטינית במעשיה ובמחדליה, היא הנושאת באחריות על נזקי המבקשים, המצטברים לסכום העולה על מיליארד שקלים.

2.

עם הגשת כתב ההגנה ביקשו המשיבים להפריד את הדיון באירועים מושא התביעה, כך שכל אירוע (פיגוע) ידון בהליך נפרד. מן העבר השני, המבקשים עתרו לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת 56 תובעים ופיגועים נוספים, כך שכתב התביעה המתוקן יתייחס ל-11 פיגועים נוספים שהתרחשו בין השנים 2018-2015, ובסך הכל ל-22 פיגועים.

בהחלטות מושא הבקשה שלפני נדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה והתקבלה בעיקרה הבקשה לפיצול ההליך. בית המשפט קבע כי התביעה נסבה על פיגועים שונים שבוצעו לאורך עשור על ידי מפגעים שונים וכנגד ניזוקים שונים. לפי המתואר בכתב התביעה, הפיגועים נבדלים זה מזה מבחינת השלב שבו נמצא ההליך הפלילי המתנהל נגד המפגע, עצם תפיסתו, ונטילת האחריות על הפיגוע על ידי ארגון החמאס. הבדלים אלו משליכים על התשתית הראייתית הנדרשת לצורך הטלת אחריות על המשיבים בגין כל אירוע ואירוע, ובשים לב לצורך בהוכחת קשר סיבתי קונקרטי בין התנהלות המשיבים לבין התרחשות הפיגוע, אין מקום לניהול התביעה ביחס לכל האירועים במאוחד. עוד נקבע, כי לא די בקיומן של ראיות משותפות לכלל המקרים, ובירור משותף של חבות המשיבים יכביד במידה בלתי סבירה על ההליך. בית המשפט החריג מהחלטתו שני פיגועים לגביהם התיר את ניהול התביעה במאוחד, זאת מכיוון שהם בוצעו על ידי אותם מפגעים ויש בסיס ראייתי לכריכת הדיון בעניינם לכדי הליך אחד.

3.

מכאן הבקשה שלפניי.

בתמצית, טענת המבקשים היא כי יש לתת רשות ערעור בעניינם על מנת להימנע מניהול הליך בדרך שגויה ומסורבלת שתוביל לבזבוז זמן שיפוטי. לשיטת המבקשים, תביעותיהם של כל אחד מהתובעים מעוררות שאלות משותפות של עובדה ומשפט; מכתבי הטענות שהוגשו עולה כי הטענות והסוגיות שיתבררו במסגרתן דומות או זהות; באי כוח הצדדים בכל המקרים הם זהים; וניהול כל תביעה בנפרד יוביל לכך שמותבים שונים של בית המשפט ישמעו את אותן עדויות וראיות במקביל עשרות פעמים, מה שעלול ליצור הכרעות משפטיות סותרות. המבקשים טענו לחוסר תום לב מצד המשיבים ולעיכוב מכוון של ההליכים, וכי בית המשפט המחוזי לא שם ליבו אל גדר המחלוקת בין הצדדים כפי שעולה מכתבי הטענות. עוד הודגש השלב המוקדם שבו מצוי ההליך, כשלשיטת המבקשים ניתן יהיה להורות בשלב מאוחר יותר על הפרדת הדיונים, ככל שידרש לאחר חשיפת חומר הראיות.

המשיבים מנגד סבורים כי הפיגועים מושא התביעה אירעו לאורך פרק זמן ארוך ולאחר תקופת ה"אינתיפאדה", כך שלא קיימות שאלות משותפות עובדתיות או משפטיות הנוגעות לאחריותה של הרשות הפלסטינית ביחס לכלל האירועים, ועיקר השאלות הצריכות לעניין נוגעות לנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה. על פי הפסיקה הקיימת, לא תיתכן הכרעה כללית המייחסת למשיבים אחריות כוללת על ביצוע מעשי טרור, ואין בטענות המבקשים כדי להצדיק ניהול תביעה מאוחדת ביחס ל-22 אירועים שונים. המשיבים סבורים כי אין מניעה לקבוע כי ראיות מסוימות כגון חוות דעת ופרוטוקול חקירה נגדית ישמשו כראיה במסגרת תיקים שונים; כי כך נעשה בעבר; ועצם הגשת ראיות "כלליות" ודיון מאוחד באירועים בעלי מסכת עובדתית שונה הם שיביאו לסרבול ההליכים.

4.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות כפי שיפורט להלן.

טרם אדרש לגופם של דברים, אתייחס לסוגיה שאוזכרה בשולי הטענות ונוגעת לשאלת תחולתו של צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו ). לדידי, אין בסעיף 4(1) לצו שעניינו " בהחלטה בעניין שלבי הדיון בהליך, למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי ", כדי למנוע הגשת בקשת רשות ערעור מהסוג דנן. לטענה זו כבר התייחסתי בעבר, והבעתי עמדתי לפיה מפשוטו של מקרא עולה כי עניינו של הסעיף "בשלבי הדיון באותו הליך ,

להבדיל מהחלטה בבקשה ל איחוד הדיון בשתי תביעות עצמאיות המתנהלות מלכתחילה בהליכים נפרדים" (רע"א 2355/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 1 (18.5.2016), וראו גם רע"א 182/21 טיפול רפואי מידי (טר"מ) בע"מ נ' עזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל , פסקה 5

(17.1.2021)) . דעה דומה הובעה ביחס להחלטות על הפרדת דיון בהליך אחד למספר הליכים שונים, מבלי שנקבעו מסמרות בעניין (רע"א 7189/18 ריאלטי קרן השקעות בנדל"ן נ' חברת צ.י מותגי איכות 2013 בע"מ , פסקה 7 (12.12.2018); וראו והשוו לרע"א 6369/19 המוסד לביטוח לאומי נ' פלוני , פסקה 8 ולאסמכתאות הנזכרות שם (16.12.2019)).

5.

ולגופה של בקשה.

טענת המבקשים היא כי אחריות הרשות הפלסטינית בכל אירוע ואירוע נגזרת בראש ובראשונה מהיותה מסייעת, שותפה ומאשררת את מעשי העוולה במגוון דרכים, או מכוח היות המפגעים עובדיה או שלוחיה של הרשות (אחריות מכוח סעיפים 14-11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין )). כך, הן בכתב התביעה המקורי הן בכתב התביעה המתוקן נטען כי פעילות המפגעים נעשתה "בשיתוף, בעידוד, בפיתוי [...] באישור, באשרור, בהוראה, בהכוונה, בהסתה, במימון, בסיוע ובשליחות הנתבעים [...] הן מראש הן בדיעבד...". כמו כן, המבקשים מייחסים למשיבים, בין היתר, פעולות עידוד והסתה למעשי טרור, עשיית מעשים שנועדו לשבח מעשי טרור ומבצעיהם, הבטחת כספים, תפקידים ומשרות למבצעי פיגועים, והבטחת רשת ביטחון לבני משפחותיהם.

יש ממש בטענת המבקשים כי טענות אלה מעלות שאלות משותפות לכלל הפיגועים מושא התביעה. לא למותר להזכיר כי כפי שציינו המבקשים, טענות קרובות לאלו המועלות על ידם עתה נטענו במסגרת הליכים אחרים שהתנהלו או מתנהלים בבית משפט זה (וראו ע"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוחה שרון בן שלום ז"ל (10.3.2021) וע"א 2362/19 פלונים נ' הרשות הפלסטינית

שעודנו תלוי ועומד, ועניינו בטענה לאחריות הרשות הפלסטינית מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין בהתייחס לתשלום תגמולים לאסירים הביטחוניים ומשפחותיהם). מבלי להביע עמדה בטענות לגופן, ומבלי שיהיה בכך כדי לייתר את הצורך להידרש בשלב כזה או אחר לכל פיגוע ותובע באופן פרטני, הרי שבפרספקטיבה של יעילות הדיון, חסכון במשאבי הצדדים והמערכת ומניעת חשש להכרעות סותרות , ראוי כי הדיון בשאלות המשותפות לכלל האירועים יעשה במאוחד, ולו על מנת למנוע החלטות סותרות (ראו והשוו ל רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק , פסקה 15 (23.4.2013) (להלן: עניין נורז'יק )).

6.

ברם, העובדה שהאירועים השונים מעוררים או עשויים לעורר שאלות משותפות שראוי כי הדיון בהם ייעשה במאוחד, אינה מביאה בהכרח למסקנה כי יש לדון בהם במסגרת תיק אחד. המבקשים הפנו להחלטתי בעניין נורז'יק , ברם, כפי שעולה מאותה החלטה, שם היה מדובר בשלושה תיקים נפרדים, שהדיון בהם אוחד.

כפי שציין בית המשפט קמא, התשתית הראייתית לגבי כל אחד מהאירועים (פיגועים) שונה, ולכך יש להוסיף כי ככל שתתקבל התביעה במישור האחריות לגבי פיגוע זה או אחר, הרי שגם שאלת הנזק שנגרם לכל אחד מהתובעים ראויה לבחינה נפרדת.

משכך, דומה כי הדרך שבה נקט בית המשפט קמא היא הדרך הנכונה. תחילה, יש לפצל את האירועים השונים לתביעות נפרדות. בהמשך, בית המשפט יהא רשאי לאחד את התביעות או את חלקן, ככל שאלו תעוררנה שאלות משותפות בנושא אחריות הרש"פ, ובהמשך, ניתן יהיה לחזור ולדון בכל תביעה בנפרד במישור הנזק (השוו לפסק הדין בע"א 5105/17 פלוני נ' הרשות הפלסטינית (11.5.2021), שם נדונו במאוחד כ-60 תביעות נפרדות בשלב האחריות, ולצורך שאלת הנזק, כל אחת מהתביעות נדונה כיום בנפרד).

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.