רע"א 4688/08רחל נמני נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

א.

בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז (הרשם השופט יפרח), בעניין הפקדת ערבון במסגרת ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה (השופטת רבינוביץ ברון) מיום 15.7.07 בה"פ 280/06.

ב.

ביום 6.12.06 הגישה המבקשת המרצת פתיחה לבית משפט השלום, בה נתבקש בית המשפט להצהיר כי היא בעליה של מחצית הזכויות בדירה ברח' התאנה בכפר יונה, בה היא מתגוררת יחד עם בעלה; וכי המשיבה אינה רשאית לפנותה מן הדירה. בית המשפט דחה את ההמרצה, בקבעו כי בנסיבות העניין, קמה למשיבה "זכות שבחוק לפעול בהליכי מימוש משכנתא" וכי "במידה ולא תעשה כן – עשויות זכויותיה הקנייניות כנושה מובטחת להיפגע".

ג.

ביום 22.10.07 הוגש לבית המשפט המחוזי ערעור (ע"א 3008-10-07), בתוספת בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לעיכוב הביצוע". ביום 15.11.07 נדחתה הבקשה, אולם ניתן "צו ארעי לעיכוב הליכי המכירה והפינוי" עד ליום 14.1.08. במהלך ההליכים המפורטים מטה הוגשו לבית המשפט המחוזי שתי בקשות נוספות לעיכוב הביצוע.

ד.

ערבון נקבע בסך 15,000 ש"ח ביום 22.11.07. לאחר מכן ניתנו על ידי רשם בית המשפט המחוזי שלוש ההחלטות שעליהן מוסבת הבקשה הנוכחית: ביום 3.12.07 ניתן למבקשת פטור מערבון, אך הפטור הותנה בתשלום הוצאות משפט (בסך 4000 ש"ח ומע"מ) שנפסקו למשיבה בבית משפט השלום; ביום 8.1.08 נקבע כי הערבון יופקד עד ליום 20.1.08 וכי הערעור נרשם לדחייה ליום 24.1.08, ככל שלא יופקד הערבון במועד; וביום 24.1.08 אכן נדחה הערעור, משלא הופקד הערבון.

ה.

על החלטות אלה הוגש תחילה ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"ר 4110-01-08). ברם, ביום 10.4.08 קיבל בית המשפט (השופט שילה) בקשה מקדמית של המשיבה, וקבע שאין לו סמכות לדון בערעור; זאת, באשר החלטת הרשם לדחות את הערעור מהוה "פסק דין" כמשמעותו בסעיף 96(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ועל כן מסורה הסמכות בערעור לבית המשפט העליון. על כן הגישה המבקשת את כתב הערעור לבית משפט זה, כבקשת רשות ערעור – היא הבקשה הנוכחית. עם כתב הערעור הוגשה גם "בקשה דחופה למתן צו ארעי לעיכוב הליכי מכירה ופינוי" (כזכור, פג תוקפו של הצו הארעי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביום 14.1.08).

ו.

בבקשה נטען, בין השאר , כי אין לרשם הסמכות להתנות פטור מערבון בתנאים; וכי אף לא היתה הצדקה לכך, מאחר שהערעור מושת גם על עניין ההוצאות, ולפיכך אם יתקבל יבוטל החיוב בהוצאות. עוד נטען, כי ההחלטות בעניין הערבון ניתנו בהנמקה בלתי מספקת וללא שמיעת הצדדים, ולא התחשבו כראוי במצבה הכלכלי הקשה של המבקשת; ובפרט, נטען כי היה על בית המשפט להורות על פריסת תשלום הערבון לתשלומים.

ז.

יצוין כי הבקשה הוגשה (לפי כותרתה) כערעור, אך הריהי בקשת רשות ערעור, שכן עניינה גלגול שלישי – דחייתו על ידי בית המשפט המחוזי של ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום; על ההבחנה בין דחיה למחיקה, בקשר להארכות מועד, ראו רע"א 10640/04 גיא המוביל באשדוד נ' סהר , פ"ד נט(3) 189.

ח.

לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, לרבות פסקי הדין של בתי המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לה, ובגדר זה אף לבקשה לעכב את הליכי המכירה והפינוי. רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית החורגת ממחלוקת הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד ל"ו(3) 123). ברי כי המקרה הנדון אינו בא בגדרים אלה, והוא תחום במובהק בסכסוך שביניהם.

ט.

לעיצומם של דברים לא ראיתי דופי בהפעלת סמכות הרשם בענין זה, המצויה בתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן תקנות סדר הדין האזרחי ), והריהי סמכות שבשיקול דעת (ראו רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ' אבדר הסעות והשקעות בע"מ (לא פורסם, 27.7.06); חמי בן-נון הערעור האזרחי 368­369 (מהדורה 2, 2004); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 626­627 (מהדורה 9, 2007); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי 1330­1331 (מהדורה 15, 2007)).

י.

באשר לסמכות הרשם לפטור מערבון – הקבועה בתקנה 432 לתקנות סדר הדין האזרחי – תיזכר גם הוראת סעיף 12 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, לפיה "הסמכה ליתן פטור, הקלה, הנחה וכיוצא באלה – משמעה הסמכה ליתן אותם אף במקצת או בתנאים" (וראו בג"ץ 6432/02 איגוד קופות הגמל הענפיות נ' שר האוצר (לא פורסם, 28.4.03); בר"ע (מחוזי חי') 1437/04 מרעי נ' מועצה מקומית משהד (לא פורסם, 16.6.04 ); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א 241­242 (1996) ). עוד נזכור כי חיובה של המבקשת בהוצאות בבית משפט השלום חיוב עצמאי הוא (אשר לא עוכב ביצועו), המושת כמובן גם מבלי שיטיל בית המשפט המחוזי חיוב נוסף במסגרת הדיון בערעור; על כן אין בידי המבקשת להלין על כי הורה לה בית המשפט לשלם תשלום זה.

י"א.

כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.