רע"א 4694/05 משה ביטון נ. מס ערך מוסף- אשדוד

1.ביום 4.6.03 הוגש על ידי המבקש, באמצעות בא-כוחו של אפוטרופו לדין של המבקש, ערעור על פי סעיף 83 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, בו ביקש לערער על החלטת המשיב מיום 21.5.03 בה נדחתה השגת המבקש והוא חויב בסכום מס של 960,276 כולל ריבית והצמדה נכון ליום 21.5.03. בכתב הערעור לא העלה המבקש טענות לגופו של הערעור, אלא ביקש אורכה בת 6 חודשים לצורך השגת כל המסמכים הרלוונטיים אשר יסיעו בידו להגיש את נימוקי הערעור. בישיבה שהתקיימה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 19.10.03 הצהיר בא-כוח המבקש כי הוא מחזיק בידיו את כל החומר הרלבנטי אותו קיבל מהמשיב למעט החומר הנוגע לשנת 1999. בא-כוח המבקש ביקש ארכה נוספת של 6 חודשים על מנת לנסות להגיע לפשרה עם המשיב ולחילופין להגיש כתב ערעור מתוקן. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' ברקאי) נענה לבקשה. בישיבה שהתקיימה ביום 26.10.04 הודיע בא-כוח המבקש כי עלה בידו לסגור את כל השומות לשנים 1993-2000 וכי הוא קיבל לידיו את כל החומר הדרוש אך טרם עלה בידיו לפעול אל מול שלטונות מע"מ. לפיכך נענה בית המשפט המחוזי לבקשת ארכה נוספת לצורך הגשת כתב ערעור מתוקן, תוך שהוא מציין שהדבר נעשה לפנים משורת הדין. בישיבה נוספת שהתקיימה ביום 10.3.05 העלה לראשונה בא-כוח המבקש טענה בדבר דו"ח של איש מקצוע, מר פולסקי, מטעם מע"מ שממנו עולות תוצאות שונות של השומות שנערכו למבקש. כמו כן טען בא-כוח המבקש כי חלק מהחומר הדרוש לו מצוי עדיין בידי מע"מ. בית המשפט המחוזי ביקש את תגובת המשיב לטענות אלו. מהתגובה ומהמסמכים שצורפו לה עלה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, כי איש המקצוע המדובר פנה למשיב מטעמו של המבקש ובוודאי לא ערך כל ביקורת מטעם מע"מ כפי שטען המבקש. באשר לטענה בדבר החומר המצוי בידי מע"מ דחה אותה בית המשפט המחוזי לאור הצהרתו של בא-כוח המבקש בעבר כי כל החומר מצוי בידיו. עוד ציין בית המשפט כי השומות שנערכו למבקש נעשו על סמך דיסקטים של הנהלת חשבונות של המבקש. בית המשפט ציין כי הטענה בדבר העדר מסמכים, אשר מועלית בשלב כה מאוחר של הדיון, מצביעה על התנהלות לא ראויה ועל ניצול הליכי משפט שלא בתום לב. מאחר שכתב הערעור לא העלה כל טענה לגופו של עניין, ולאחר שניתנו למבקש מספר ארכות לתקנו, החליט בית המשפט לדחות את הערעור על הסף בהעדר עילה.

2.המבקש שב וטוען בפני כי מסמכים החיוניים לו לצורך הגשת הערעור מצויים עדיין בידי המשיב וכי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי כל החומר הדרוש מצוי בידיו של המבקש. המבקש טוען כי היה על בית המשפט להתחשב בעובדה שהמבקש הינו חסוי אשר איננו מתפקד, וכי לא ניתן היה לקבל ממנו מידע חיוני מכלי ראשון. לטענתו אי הגשת נימוקי הערעור נעוצה כולה בהחזקת המסמכים הרלוונטיים בידי המשיב.

בתגובתו של המשיב לבקשה זו נטען כי המבקש ניהל הליכים חסרי תוחלת בפני בית המשפט המחוזי וכי הגיש ערעור סתמי אשר לא כולל ולו טענה אחת לגופו של עניין המסבירה מדוע נפלה טעות בשומות שהוצאו למבקש. לטענת המשיב נקט המבקש באמצעי עיכוב ומניעה על מנת למשוך זמן ולא לשלם את המס בו הוא חייב. המשיב דוחה את טענת המבקש לפיה יש בידיו מסמכים שלא נמסרו למבקש וטוען כי המבקש הציג בפני בית המשפט המחוזי עובדות אשר לא תאמו את המציאות, כגון הכנת דו"ח על ידי מר פולסקי לבקשת המשיב. המשיב ציין כי נגד המבקש מתנהלים הליכים פליליים בגין ביצוע עבירות מע"מ באותן שנים שבהן עוסקת אף בקשה זו. בהודעה משלימה מטעם המשיב נמסר כי לאחר שהורשע המבקש ברכישת חשבוניות כוזבות נדחה ערעורו על ידי בית המשפט המחוזי ואף נדחתה בקשת רשות ערעור על ידי בית משפט זה. הליכים אלו, לטענת המשיב, מלמדים אף הם על העדר בסיס לערעורו של המבקש.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה וכן בחומר שצרפו הצדדים לכתבי טענותיהם נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. המבקש קיבל שוב ושוב דחיות וארכות מבית המשפט המחוזי לצורך הגשת כתב ערעור מתוקן ותוך התחשבות במצבו המיוחד של המבקש. מפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 26.10.04 עולה כי בא-כוח המבקש הודיע לבית המשפט כי כל החומר הוחזר אליו וביקש ארכה נוספת שבית המשפט נענה לה. לפיכך תמוהה טענתו בישיבת בית המשפט הבאה כי לא כל החומר שניתן למשיב נמסר לו חזרה. המבקש מביא לתמיכה בטענתו מסמך מיום 27.11.02 החתום על ידי נציג המשיב ובו נאמר כי מר פולסקי המציא למשיב דפי עבודה שייבדקו. עם זאת, בשים לב לתאריך המסמך, לא מסביר המבקש כיצד זה שנתיים אחרי כתיבת מסמך זה הצהיר בא-כוח המבקש כי כל החומר בידיו. מכל האמור עולה כי אכן ישנו חשש לניצול הליכי משפט לרעה בתיק זה. מעבר לכך יצוין כי הבקשה אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123).

הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.