רע"א 4704/17 ראתב ראבי נ. סמיר גאנם

1.המשיבים הגישו בבית המשפט המחוזי תביעה לסעד הצהרתי, לפיו זכאים הם להעביר את קו הביוב המשרת אותם בחלקת המקרקעין של המבקשים, מכוח זיקת הנאה. כן ביקשו סעד זמני, לפיו המבקשים יימנעו מלחסום את קו הביוב ויסירו כל חסימה שלו שביצעו בסמוך להגשת התביעה. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת נ' בן אור ) העניק את הסעד המבוקש, בקבעו כי סיכויי ההליך ומאזן הנוחות מצדיקים את מתן הסעד. מכאן הבקשה שלפני למתן רשות ערעור. המבקשים טוענים כי סיכויי ההליך נמוכים, בין היתר מטעמים של שיהוי, חוסר נקיון כפיים והשתק פלוגתא. כן נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, וכי בית המשפט המחוזי פסק סעד זמני לטובת צדדים שכלל אינם בהליך.

2.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי שמע את הראיות שהגישו הצדדים במסגרת הבקשה לסעד זמני, ערך שני דיונים וקיבל חוות דעת של מהנדס מומחה מטעם תאגיד המים, שאף נחקר על ידי הצדדים. שאלת מאזן הנוחות הוכרעה על בסיס הממצאים הלכאוריים שנקבעו. המסקנה נטועה בראיות שהוצגו, ואין עילה להתערב בה בגדרה של בקשה למתן רשות ערעור. לגופו של מאזן הנוחות, לא עלה ביד המבקשים להניח תשתית לכך שהסרת החסימה שיצרו לביוב תסב להם נזק בלתי הפיך או אפילו נזק רב. לעומת זאת, המשך חסימת הביוב של המבקשים כרוך בפגיעה מרובה בהם. אף כי במצב הקיים צינור הביוב של המשיבים חסום, הסעד הזמני שניתן מחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה עובר להגשת התביעה על ידי המשיבים, עת היה צינור הביוב פתוח.

גם יתר הטענות אינן מצדיקות לתת רשות ערעור. אין סתירה בין ההחלטה לתת סעד זמני לבין פסק דין אחר שאותו הציגו המבקשים. בית המשפט המחוזי קבע כי הסעד הזמני הוא רק כלפי המשיבים בתיק זה, ולא כלפי צדדים אחרים. לעומת זאת, בפסק הדין האחר הוצא צו נגד אנשים אחרים, שאינם צדדים בתיק דנן. לכן לא נפסק כל סעד לטובת מי שאינו צד לתיק, ואין כל השתק פלוגתא התלוי ועומד נגד המשיבים. גם הערובות שבהן הותלה מתן הסעד הזמני אינן מצדיקות את קבלת הבקשה.

אחרון ואף ראשון – כלל מובהק בפסיקה הוא כי לערכאה המבררת שיקול דעת רחב בעת פסיקת סעד זמני, אשר עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.

3.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. מכיוון שלא התבקשה תגובה, איני עושה צו להוצאות.