רע"א 4707/19 יורם טלמור נ. יניב אינסל, עו"ד

1.

ביום 29.12.2011 הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס, ולהכרזתו פושט רגל. ביום 20.6.2012 ניתן צו כינוס, והמשיב 1 מונה למנהל מיוחד על נכסי המבקש. ביום 11.4.2013 הוכרז המבקש פושט רגל, וכ-5 שנים לאחר מכן, ביום 3.5.2018, ניתן לו צו הפטר. בהמשך, ביום 27.6.2018, אושרה בקשת המנהל המיוחד לפסיקת שכר טרחה והוצאות, אגרת השגחה לכונס הרשמי, וחלוקת דיבידנדים לנושים.

2.

כ-7 חודשים לאחר מכן, ביום 27.1.2019, הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות. בבקשתו ציין, כי ביום 15.1.2019 התקבלה אצלו בקשת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לקבל את עמדת הכונס הרשמי לגבי בקשה למתן צו קיום צוואה שהותירה אמו של המבקש. בעקבות זאת פעל המנהל המיוחד לקבלת עותק של תעודת הפטירה ושל הצוואה. או אז התברר לו, כי אמו של המבקש נפטרה ביום 15.6.2018, קרי – כחודש אחד בלבד לאחר שניתן לו צו הפטר. מצוואתה של האם למד, כי המבקש זכאי לשליש מן העיזבון, הכולל מספר נכסים. לטענת המנהל המיוחד, המבקש, "בסיוע בני משפחתו, דחף ופעל להקדמת מתן ההפטר בעניינו בשעה שאמו המנוחה שכבה על ערש דווי והיה בידיעתו כי עם מותה יזכה בחלק משמעותי ובעל ערך בעיזבונה וזאת במטרה למנוע את תפיסת זכויותיו בעיזבון לטובת הנושים" . לפיכך ביקש להורות על ביטול צו ההפטר, ועל החייאת הליך פשיטת הרגל.

3.

המבקש מצדו דחה את טענות המנהל המיוחד מכל וכל. ב"כ הכנ"ר הצטרפה לעמדת המנהל המיוחד, וטענה כי יש להורות על ביטול ההפטר והחייאת ההליך. בהחלטתו מיום 3.3.2019 הורה בית המשפט המחוזי לצדדים לבוא ביניהם בדברים, על מנת להגיע לפתרון מוסכם. בד בבד קבע, כי אם לא תעלה ההידברות יפה, ינתנו הוראות להגשת תצהירים וייקבע מועד לדיון. ההידברות בין הצדדים לא עלתה יפה, ובסופו של דבר, ביום 10.6.2019, הורה בית המשפט המחוזי למבקש להעביר לידי המנהל המיוחד את פרטת עיזבון אמו המנוחה.

4.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה טוען המבקש כי יש להורות על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי. לדבריו, בנסיבות העניין, כאשר פעל לאורך ההליך כולו בתום לב; כאשר בקשת המנהל המיוחד הוגשה כ-7 חודשים לאחר שסיים את תפקידו; וכאשר אין חולק כי אמו נפטרה רק לאחר שהסתיים הליך פשיטת הרגל, מבלי שיכול היה לדעת מטבע הדברים מתי תלך לבית עולמה, הרי שאין הצדקה להורות על המשך ניהול ההליך.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, גם מבלי להיזקק לתשובה מאת המשיבים. הבקשה אינה עומדת באמות המידה הקבועות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בענייננו הורה בית המשפט המחוזי למבקש, להעביר לידי המנהל המיוחד את פרטת עיזבון אמו המנוחה. זוהי החלטה דיונית; טרם התקבלה הכרעה לגופם של דברים. לכשתינתן החלטה – ואינני נוקט עמדה בעניין – יהא המבקש רשאי להשיג עליה, ככל שיהיה בכך צורך, וככל שימצא לנכון.

6.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקש יעביר לידי המנהל המיוחד את פרטת העיזבון, בתוך שבוע-ימים ממועד מתן החלטתי-זו.

משלא נבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.