רע"א 4709/99 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. דוד לוי

המשיב הגיש תובענה לבית-המשפט המחוזי בירושלים למתן פסק-דין הצהרתי בעניין תוקפה של משכנתא שהוטלה לטובת המבקש על דירתו של המשיב. במסגרת התביעה, ביקש המשיב עיכוב-מימוש המשכנתא עד לבירור התביעה. בית-המשפט המחוזי (השופטת רות אור) קיבל את הבקשה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, כאשר טענתו העיקרית של המבקש היא שבית-המשפט המחוזי לא אפשר לו לחקור את המשיב על תצהירו.

החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

דין הערעור להתקבל.

חקירת בעל-הדין שכנגד היא זכות השמורה לו מכוח סעיף 17 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א1971-, בין אם המדובר בהליך העיקרי ובין אם מדובר בהליכי ביניים. ראו רע"א 2508/98 מתן. י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ ואח' (לא פורסם). זאת ועוד, כאשר מדובר בסעדים זמניים, חשובה זכות זו אף יותר, שכן בפני בית-המשפט עומדים תצהירים המכחישים זה את זה, ותו לא. ראו לעניין זה גם ע"א 217/63 רב-און נ' הולצמן , פ"ד יז 2717, בע' 2727.

לא מצאתי עילה המצדיקה חריגה מהכללים האמורים לעיל ושלילת זכותו של המבקש לחקירת בעל-דינו.

בנסיבות אלו, אני מקבלת את הערעור וקובעת כי יש לאפשר למבקש לחקור את המשיב על תצהירו בטרם תינתן החלטה בדבר עיכוב-מימוש המשכנתא.

התיק יוחזר, אפוא, לבית-המשפט המחוזי ויידון בפני הרכב אחר.

המשיב ישלם למבקש הוצאות משפט בסך של 10,000 ש"ח.