רע"א 4711/15 ניסים אשכנזי נ. רשות מקרקעי ישראל

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ע"א 51782-01-14, מיום 19.5.2015, כב' השופטים א' שילה , ו' פלאוט ו א' שוורץ ), במסגרתו התקבל ערעור מטעם המשיב כנגד המבקש, על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (ת"א 40611-03-10, מיום 3.12.2013, כב' השופטת א' סורוקר ), בנוגע להשכרת מבנה במשק חקלאי.

רקע

1.

במוקד הבקשה שלפנינו, כמו גם במוקד ההליכים שקדמו לה, השאלה האם ניתן להתיר השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלות חקלאיות. בטרם נתאר את עובדות המקרה, אעמוד בקצרה על ההתפתחויות הנוגעות לעניין שהעלו שאלה זו.

בשנת 1996 קבע המינהל בהחלטה מס' 755 כי בהתקיימם של מספר תנאים מצטברים, בעל זכות בנחלה רשאי לעשות בה שימוש שאינו חקלאי. אחד התנאים הוא הגבלת השימוש בקרקע לבעל הזכות בלבד, ללא אפשרות להעביר את הזכות בדרך של שכירות או בדרך אחרת. בשנת 2007 קיבל המינהל את החלטה מס' 1101 שביטלה את החלטה 755, ובה נקבעו תנאים חדשים לאישורה של תעסוקה לא חקלאית. כמו כן נקבע כי בעל הזכויות רשאי להשכיר את השטח המשמש לתעסוקה לא חקלאית לצדדים שלישיים. אולם, בבג"ץ 1027/04

פורום הערים העצמאיות ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח' (9.6.2011) (להלן: פורום הערים ), נפסל הסעיף המתיר את ההשכרה, בקביעה כי הוא חורג ממתחם הסבירות. זאת מהטעם כי המינהל לא ערך דיון מספק במכלול השיקולים הרלוונטיים להחלטה להתיר השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית [פסקאות 98-107]. לאחר בג"ץ פורום הערים , הוציא המינהל החלטה מעדכנת – החלטה מס' 1265, בה, בין היתר, ביטול הסעיף המאפשר השכרה כזו.

1.

על רקע כל זאת, עומד הסכסוך שלפנינו.

המבקש הוא המחזיק ובעל הזכויות בנחלה חקלאית במושב חגור, המושכרת מידי מינהל מקרקעי ישראל – המשיב (להלן: המינהל ). המינהל עתר כנגד המשיב בטענה לחריגה מהשימוש המותר בנחלתו – השכרת מבנה המשמש לפעילות לא חקלאית לצד שלישי, וביקש מתן צווים להפסקתם והסרתם של השימושים החורגים. בית משפט השלום בחן את המקרה לאור בג"ץ פורום הערים , ולבסוף קבע כי "אין למצוא בפסק הדין [ פורום הערים ] פסילה מוחלטת של עצם מהלך ההשכרה – לנצח ובכל מצב. [...]

בית המשפט לא פסל את עצם האפשרות להתיר השכרה לפל"ח [ פעילות לא חקלאית ], היה וזו תימצא מוצדקת וראויה במקרים מתאימים, ולאחר שישקלו מלוא השיקולים הראויים וייערך האיזון ביניהם" [פסקאות 18-20 לפסק דינו של בית משפט השלום]. על כן, ולאור נסיבות אישיות ייחודיות של המבקש, נדחו טענות המינהל בכל הנוגע למבנה המושכר של המבקש. בערעור על קביעה זו, בית המשפט המחוזי קבע כי שגה בית משפט השלום בפרשנותו את בג"ץ פורום הערים , וכי למעשה נפסלה בו כל אפשרות להשכרת מבנה לתעסוקה לא חקלאית. עוד צוין, כי אין באפשרות המבקש לעשות אף שימוש לתעסוקה לא חקלאית, משום שבין כה וכה לא הוכח שהוא עומד בתנאי המינהל להכשרת שטח לצורך תעסוקה כזו.

יש לציין כי המקרה שלפנינו קשור בקשר הדוק לעתירה אחרת – בג"ץ 5402/13 מועצה אזורית מטה יהודה נ' מועצת מקרקעי ישראל (להלן: בג"ץ מטה יהודה ), התלויה ועומדת בפני בית משפט זה. בעתירה זו עותרים מספר גופים ציבוריים כנגד החלטה 1265 של המינהל, בה בוטל הסעיף שהתיר השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלות. בעקבות העתירה, הודיע המינהל על הקמת צוות לבחינת סוגיית ההשכרה, שעודנו עמל על כך.

דיון והכרעה

2.

לאחר בחינת פסק הדין בבג"ץ פורום הערים , סבורני כי הסעיף בהחלטה 1101 שהתיר השכרת מבנה בנחלה, אכן נפסל כליל. זאת ועוד, לאחר פסק הדין, המינהל ביטל את הסעיף באופן רשמי בהחלטה 1265. על כן, פרשנותו של בית המשפט המחוזי לפיה, נכון למועד זה, לא ניתן לאפשר השכרה כאמור, היא פרשנות סבירה ומתבקשת.

השאלה המשפטית המורכבת יותר שעולה מהמצב הנוכחי, היא האם בעקבות פסק הדין בעניין פורום הערים ובהתחשב בנימוקי פסק הדין בו, היה על המינהל לקבוע מדיניות מחודשת בעניין ההשכרה במקום לבטל את אפשרות ההשכרה כליל. אולם, מדובר בשאלת מדיניות רחבה שנידונה כיום בבג"ץ מטה יהודה . היא איננה עולה בבקשה שלפנינו, בה הדיון מתמצה בעניינו הפרטני של המבקש על סמך המדיניות הנוכחית והקיימת. גם אין זה המקום לדון בשאלה זו, שראוי שתידון בהליך בג"ץ בו תיבחן המדיניות הכוללת של המינהל.

3.

בבואו להכריע באשר למתן רשות ערעור, בית המשפט מוסמך לשקול גם שיקולים מעשיים. על כן, על אף שיש באמור לעיל בכדי להביא לדחיית הבקשה, ראיתי מקום להוסיף ולהתייחס למקרהו הפרטני של המבקש, ולמשמעות המעשית של דחיית הבקשה. כאמור, המבקש משכיר מבנה שבנחלתו החקלאית לצד שלישי, אשר עושה במבנה שימוש שלא לתעסוקה חקלאית. כפי שעולה מהחומרים שלפניי, מדובר במבנה המשתרע על שטח של 974 מ"ר ומצוי מחוץ לחלקת המגורים של המבקש. בכך ישנה חריגה מתנאי המינהל שיש לעמוד בהם על מנת לקבל היתר לתעסוקה לא חקלאית בנחלה. אף מבלי להכריע בשאלה האם המבקש קיבל אישור לתעסוקה הלא חקלאית בתכנית תקפה או בהיתר תקף לשימוש חורג, נראה, על פניו, כי הוא אינו עומד בתנאים האחרים הנדרשים, ביניהם הגבלת המבנה לשטח של 500 מ"ר והכרח מיקומו בתוך חלקת המגורים. כמו כן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, המבקש לא הוכיח כי הוא עומד באחד מהחריגים הקבועים בהחלטה 1265, המאפשרים קבלת היתר לתעסוקה לא חקלאית אף במקרים שאינם עומדים בתנאים. נימוק זה מצטרף לנימוקים נוספים מדוע אין זה המקרה המתאים להעניק רשות ערעור בגלגול שלישי, וזאת בהתאם לפסק הדין בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982).

אדגיש, מבלי לקבוע מסמרות בנושא, כי מתגובת המינהל בענייננו עולה כי ככל הנראה עמידה בתנאי החלטה 1265 לתעסוקה לא חקלאית מהווה תנאי מקדמי לקבלת אישור להשכרת המבנה לצדדים שלישיים (באם תתאפשר בעתיד), ולא מדובר בשני הסדרים המנותקים זה מזה. עם זאת, אציין כי אין בכל הנאמר בכדי לסתום את הגולל בפני המבקש להכשיר את פעילותו הלא חקלאית בנחלה, ואף את השכרתה לצדדים שלישיים, בהתאם להתפתחויות עתידיות שיכול ויובילו לשינויים במדיניות הנוכחית.

הבקשה נדחית. לאור נימוקיי, אין צו להוצאות.