רע"א 4727/16עאדל עאמר נ. המועצה המקומית ג'וליס

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 9.6.2016 (כב' השופטת

ב' טאובר , רע"א 6800-06-16), בגדרה נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום מיום 26.5.2016 (כב' הרשמת הבכירה ג' ספרא-ברנע , ת"א 3669/04), אשר קיבלה את בקשת המשיבה להאריך את המועד לבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדה בהעדר הגנה ולבטל את פסק הדין.

2.

בראשית שנת 2004 הגיש המבקש נגד המשיבה (להלן גם – המועצה ) תביעה כספית בסך 221,842 ₪, בגין אי תשלום הוצאות ייצוגו המשפטי בהליך פלילי שהתנהל נגדו בגין מעשי זיוף ומרמה שיוחסו לו בתקופה בה שימש ראש המועצה. הליך זה הסתיים בהסדר טיעון במסגרתו הורשע המבקש בעבירות שיוחסו לו, תוך קביעה שאין במעשים קלון, ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. המבקש טען, כי המועצה אישרה את התשלום וכי היועץ המשפטי למועצה הודיעו כי אין מניעה לשאת בהוצאות המשפטיות בסך 50,000 $, אולם המשיבה שילמה אך 40,000 ₪ מתוך הסכום ומכאן התביעה בגין היתרה.

3.

משלא הוגש כתב הגנה, הגיש המבקש בראשית שנת 2005 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. אחר הליכים בעניין, ניתן ביום 29.6.2005 פסק דין בהעדר הגנה לתשלום סכום התביעה בצירוף הפרשים ושכר טרחה (להלן: פסק הדין ) . כעשר שנים לאחר מכן, הגישה המועצה בקשה לבטל את פסק הדין, בטענה כי נתגלה לה רק במסגרת טיפול צוות מקצועי להבראתה, אשר מונה עקב גרעון כספי אדיר ופתיחת תיקי הוצאה לפועל רבים נגדה. בית משפט השלום קיבל את הבקשה. תחילה קבע, כי המועצה איחרה באופן משמעותי בהגשת הבקשה, וכי התנהלותה לקתה בזלזול בהליכים, אליהם היתה מודעת, אולם על אף זאת מצא לנכון להיעתר להארכת המועד המבוקש נוכח זניחת פסק הדין על-ידי המבקש לאורך השנים. בהמשך לכך, החליט בית המשפט להיענות אף לבקשה לבטל את פסק הדין, לא מכח חובת הצדק, משלא קיבל את טענות הפגמים בהמצאה, כי אם מתוקף שיקול הדעת המסור לו לשם כך. בית המשפט התייחס בהחלטתו לנזק לקופת הציבור עליה מופקדת המשיבה לטובת תושבי המועצה וצדדים שלישיים, ולסיכויי ההגנה נוכח הדין ונהלי משרד הפנים בענין השתתפות בהוצאות הגנת עובד ציבור מקום שהורשע בעבירות אותן ביצע בזדון, ולחלופין, החריגה מתקרת ההשתתפות לפי הנהלים.

4.

על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק שהיא נופלת בגדרי המקרים המנויים בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהם רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו ) , ובפרט סעיפים 1(2) ו-1(7) לצו. טענת המבקש, כי יש לסטות מן הצו בדומה לשני פסקי דין שניתנו בבית משפט זה, נדחתה בנימוק שנסיבות הענין דנן שונות מן המקרים אליהם הפנה, וכי אין מקום לסטיה מהצו במקרה דנן, בו ניתנה החלטה מנומקת, המבוססת על סיכויי ההגנה של המשיבה ואיזון בין זכויות המבקש לאינטרס הציבורי עליו מופקדת המשיבה.

5.

מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפני. המבקש טוען, כי מדובר בנסיבות חריגות ביותר המצדיקות סטייה מן הצו ברוח מקרים קודמים בהם סטה ממנו בית המשפט (רע"א 4846/11 בר עידן נ' אברג'ל יצור ופיתוח בע"מ (10.8.2011); רע"א 3337/12 ליברפול נכסים והשקעות בע"מ נ' עידן פרוביזור אחזקות בע"מ (23.4.2013)) . מדובר בביטול פסק דין שניתן לפני למעלה מעשור, תוך שהמשיבה היתה מודעת לו לאורך השנים, ואף שילמה סכומים על חשבון החוב במסגרת תיק האיחוד בלשכת ההוצאה לפועל. פסק דינו של בית משפט השלום, נטען, פגע בסופיות ההליכים, האריך מועד שקבוע בחיקוק ללא טעם מיוחד כנדרש, והתעלם מהסתמכות המבקש על פסק הדין שניתן לטובתו ומן הנזק הראייתי שייגרם לו בניהול ההליך רק כעת.

6.

דין הבקשה להידחות בלא להיזקק לתשובת המשיבה.

כידוע, בית משפט זה ייתן רשות ערעור לדיון ב"גלגול שלישי" רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית, ציבורית או חוקתית, שהינה בעלת חשיבות החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). המקרה דנן, הנטוע היטב בנסיבותיו היחודיות של המקרה הקונקרטי, אינו עומד באמות מידה אלה. לכך מצטרפת הוראת המחוקק בצו, לפיו לא תינתן רשות ערעור על החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, והחלטה המקבלת בקשה לביטול פסק דין. המקרה דנן אינו דומה למקרים אליהם הפנה המבקש. אין די בטענה כנגד נימוק זה או אחר בהחלטת בית משפט השלום לבטל את פסק הדין כדי להצדיק סטייה מהוראות הצו תוך פגיעה בתכליתו בדבר יעילות וחסכון בהליכים דיוניים בלתי מהותיים בעיקרם, אשר ההתערבות בהם בשלב הביניים נדירה, וככל שעוררו קושי יבואו הדברים על תיקונם במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי (חמי בן-נון וטל חבקין, הערעור האזרחי 234 (מהדורה 3, 2012)). פסק הדין קמא אינו קובע אלא כי טענות המבקש לזכאות לסכום הבלתי מבוטל מקופת המועצה יתבררו לגופן. מובן, כי במסגרת הבירור יוכל המבקש להציג אף את טענותיו לנזק ראייתי ונזקים אחרים בגין התנהלות המשיבה והדברים ייבחנו בין מכלול הטענות.

7.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובת המשיבה לא אעשה צו להוצאות.