רע"א 4730/15 מ.נ "כנאען" מבנים לתעשיות ובתי מלאכה בע"מ נ. קרייטיב וריפוי

המשיבים הגישו תביעה כנגד המבקשים, על רקע כישלון בהפעלת מרכז רפואי שהקימו המשיבים במתחם השייך למבקשים, שהביא להתמוטטותם הכלכלית. בית משפט השלום קבע כי העסק לא נוהל נכונה על ידי המשיבים, אך הוסיף כי למבקשים יש "תרומה" ממשית לגורלו של העסק. זאת מכיוון שהמבקשים העלימו מעיני המשיבים את המצב המשפטי והתכנוני ביחס למתחם ואת העדרם של היתרים נדרשים. נקבע כי אחריות המבקשים היא בשיעור 70% ואילו אחריות המשיבים הנובעת מאשם תורם היא בשיעור 30%. כתוצאה מכך, חויבו המבקשים בתשלום סך של 756,146 ש"ח

למשיבים (ת"א 37519-05-10, כב' השופטת ח' לפין-הראל ). ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי – נדחה (ע"א 4030-10-14, כב' השופטים י' גריל , ב' טאובר ו- ת' שרון נתנאל ).

מכאן הבקשה שבפניי. הטענה העיקרית שהועלתה במסגרתה היא כי אין קשר סיבתי בין התנהלות המבקשים לבין קריסת העסק של המשיבים.

דין הבקשה להידחות. בית המשפט קמא קבע כי המבקשים יצרו תשתית שאינה חוקית מלכתחילה והעלימו את המצב האמיתי מהמשיבים. הדבר יצר "כדור שלג שהתגלגל". בית המשפט אף לא התעלם מאחריותם של המשיבים למצבם העגום, והדבר השתקף בחלוקת האחריות בין הצדדים. כפי שציין בית המשפט המחוזי, בית משפט השלום לא ראה את המבקשים כאחראים לקריסת העסק של המשיבים ואף לא חייב אותם בגין כך, כי אם בשל מצג שווא – בין בגילוי ובין באי גילוי – בנושאים מהותיים. הקביעה לפיה המבקשים הסתירו מידע מהמשיבים היא קביעה עובדתית, שלא בנקל תתערב בה ערכאת ערעור. חרף זאת, בית המשפט המחוזי שב ובחן את הראיות והגיע אף הוא לאותה מסקנה. גם לעניין הסכום שנפסק אין מקום להתערב. לאחר בחינה של הטענות והראיות, בית המשפט קמא פסק למשיבים סכום כהחזר חלקי בגין השקעותיהם במושכר, ומקביל דחה את תביעתם להפסד רווחים עתידיים או רווחים שנגרמו בזמן פעילות המרכז הרפואי. המבקשים אף לא הגישו חוות דעת נגדית מטעמם להפרכת חוות דעתו של המומחה מטעם המשיבים. סיכומו של דבר – לא שוכנעתי כי נפלה טעות משפטית בפסק הדין, ודאי לא כזו שתצדיק התערבות במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.

המבקשים מנסים לעטות לבקשתם אדרת עקרונית, ולטעון כאילו פסקי הדין בעניינם מהווים "מהפכה משפטית" הפותחים פתח ענק ל"שיטפון" של תביעות. נראה כי אין הדבר כן. המחלוקת תחומה לעניינם הקונקרטי והספציפי של הצדדים להתדיינות, והוכרעה על פי עובדות המקרה המסוימות. גם בכך יש כדי להביא לדחיית הבקשה.

הבקשה נדחית. בהעדר תגובה אין צו להוצאות.