פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4730/18
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
Forest Diamonds Inc. d/b/a Aminov
Diamonds
נ ג ד
המשיבים:
1. יהודה אמינוב
2. רוחמה אמינוב
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים א' ש' שילה, א'
רבינוביץ-ברון, ע' כהן) בע"א 11591-12-16 מיום 16.5.2018
בשם המבקשת
עו"ד מילי טוטייב
החלטה
1.
המשיב והמשיבה (להלן ביחד: המשיבים ) הם זוג נשוי המתגורר בארצות הברית שנים רבות ולהם אזרחות ישראלית ואזרחות אמריקאית. בפסק דין של בית המשפט הפדרלי המחוזי בניו יורק חויב המשיב לפצות את המבקשת, חברה מאוגדת בארצות הברית שבה הועסק, בסך של 352,481 דולר אמריקאי בגין מעילת כספים ונטילת רכוש ממנה בתקופת העסקתו (להלן: פסק החוץ ). במסגרת הליך קודם
הגישה המבקשת בקשה להכריז על פסק החוץ כאכיף בישראל. אגב אותו הליך, ניתן עיקול זמני על דירה שהייתה רשומה על שם המשיבים בישראל שלימים נמכרה ותמורתה עוקלה במלואה חלף הדירה והוחזקה בנאמנות. בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט ד"ר ג' שני ) קיבל את הבקשה, והכריז על פסק החוץ כאכיף. בה בעת, נקבע כי רק מחצית מכספי התמורה יוסיפו להיות מוחזקים בנאמנות, ואילו החצי השני המיוחס לחלקה של המשיבה בדירה יועבר לידיה, שכן פסק החוץ לא מטיל עליה כל חיוב. זאת, אלא אם תמצא מניעה להעברת הכספים מכוח הדין או מכוח החלטה שיפוטית.
2.
לאחר הדברים האלה, הגישה המבקשת תביעה נוספת שהוכתרה כתביעה "הצהרתית לדבר שבעין ולצו עשה", שהופנתה לחלקה של המשיבה בכספי התמורה. בד בבד, ניתנו במעמד צד אחד לבקשת המבקשת הן היתר המצאה למשיבים, הן עיקול זמני על מחצית מכספי התמורה המיוחסים למשיבה. ביום 6.11.2016 קיבל בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט מ' פירר ) את בקשת המשיבים לביטול היתר ההמצאה. נקבע, בין היתר, כי לא חלה אף אחת מהחלופות המנויות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנה 500 ). בפרט נקבע כי בנסיבות העניין פסק החוץ הוכרז כאכיף בהליך הקודם ומשכך אין בסיס להגשת תביעה נוספת על בסיס תקנה 500(8). לעניין זה, נדחתה טענת המבקשת שלפיה תביעה שנועדה למימושו של פסק חוץ שהוכרז כאכיף באה בגדרי התקנה האמורה. עוד נקבע כי הפורום האמריקאי הוא הפורום הנאות לבירור התביעה.
בנוסף, הורה בית המשפט על מחיקת התביעה. המבקשת ערערה על פסק הדין וביום 16.5.2018 דחה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים א' ש' שילה , א' רבינוביץ'-ברון
ו ע' כהן )
את ערעורה של המבקשת תוך שאימץ את נימוקיו של בית משפט השלום. בצד האמור, קבע בית המשפט המחוזי, בהסכמת בא כוח המשיבה, כי פסק הדין המורה על מחיקת התביעה יבוטל כדי לאפשר למבקשת להעלות טענותיה בעניין זה; וכי העיקול הזמני שנתן בית משפט השלום יעמוד בעינו למשך 90 ימים נוספים ממועד פסק הדין.
3.
מכאן הבקשה שלפניי שבצדה הוגשה גם בקשה שהוכתרה כבקשת עיכוב ביצוע (הגם שדומה שנכון לקרוא לה בקשת סעד זמני בערעור) שנועדה למנוע את הסרת העיקול הזמני ביום 17.8.2018 והעברת כ-280,000 ש"ח למי מהמשיבים. המבקשת טוענת כי בנסיבות העניין מתעוררת שאלה עקרונית בדבר סמכותם של בתי המשפט בישראל לדון בתביעות שתכליתן הוצאתם לפועל של פסקי חוץ לאחר שפסקי החוץ הללו הוכרזו כאכיפים בישראל. כמו כן השיגה המבקשת על קביעות של הערכאות הקודמות, וביניהן כי אין תחולה לתקנה 500 בנסיבות העניין; וכי הפורום הישראלי אינו "פורום נאות". עוד נטען כי ביטול היתר ההמצאה מאפשר למשיבים לחמוק מתשלום חובם למבקשת; וכי דחיית תביעתם בישראל תחייב פנייה נוספת לערכאות בארצות הברית באופן המעכב ומסרבל את ההליכים.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה באתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום שבו הבקשה למתן רשות ערעור מעוררת שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). חרף ניסיונה של המבקשת להציג שאלה עקרונית שמתעוררת בנסיבות העניין, הרי שהלכה למעשה טענות המבקשת ערעוריות במהותן ומכוונות ליישומה של תקנה 500 בנסיבות העניין. בכך, כידוע, אין כדי להצדיק מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי".
הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית בקשת עיכוב הביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ' באב התשע"ח (1.8.2018).
ש ו פ ט