רע"א 4731/06 אלי פינטו נ. עו'ד יהושע רובין

1.זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בבר"ע 1057/06 מיום 29.5.06, שלפיה נדחתה בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בנצרת בתק 1331/05 מיום 28.2.06, בו נדחתה תביעת המבקש להשיב לו סכומים שנגבו במסגרת תיק הוצאה לפועל שבו המבקש הוא הזוכה.

2.ואלה עיקרי העובדות הצריכות לעניין: בעקבות פסק בורר שניתן לטובת המבקש, שכר הוא את שירותיו של המשיב, עו"ד במקצועו, לשם אכיפת זכייתו. ביום 3.9.97 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, לפיו יהיה זכאי המשיב לתשלום "בסך של 35% מכל סכום שיתקבל בניכוי הוצאות אגרות והוצאות עיקול וכדומה ובצירוף מ.ע.מ" עבור הטיפול בנושא של מכונות" החייב. משסבר המבקש כי לא הועברו אליו כראוי סכומים שנגבו על ידי המשיב במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח לטובתו כנגד החייב, הגיש הוא תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.

3.בית המשפט לתביעות קטנות שמע את עדויות הצדדים ועיין במסמכים שהוגשו, וקבע כי המבקש הודה בהחלת הסכם שכר הטרחה על גביית החוב בהוצאה לפועל. עוד קבע כי המשיב הוכיח כי ביצע פעולות רבות בתיק ההוצאה לפועל במשך שנים, כי הסכומים שנתקבלו בתיק זעומים יחסית לסכום החוב ומכסים אך בקושי את סכום שכר הטרחה שלו. בית המשפט אף לא שוכנע כי הסכומים שנגבו על ידי המשיב חרגו משכר טרחה סביר שנקבע בתעריפי לשכת עורכי הדין בגין הפעולות שביצע בפועל, ולפיכך לא מצא בסיס לתביעת ההשבה של המבקש. לכן דחה את התביעה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הרשות לערער שהגיש המבקש ומכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

4.המבקש טוען בבקשתו כי בהסכם שכר הטרחה הוסכם שהמשיב יהיה זכאי

ל-35% מכל סכום שיתקבל, ולא מסכום החוב כפי שקבע בטעות בית המשפט לתביעות קטנות. לטענתו, טעה בית המשפט משהתייחס לעבודתו של המשיב, בעוד עניינה של התביעה היה פרשנות הסכם שכר הטרחה. המבקש מעיר בהערת אגב כי אפשר והיכרות הערכאות דלמטה עם המשיב השפיעה על הכרעתם.

5.עיינתי בבקשה ובנספחיה ובפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. אכן, נקבע בהסכם שכר הטרחה כי המשיב זכאי ל-35% מכל סכום שיתקבל, שיהווה שכר טרחה עבור הטיפול "בנושא מכונות", ולא נקבע כי מדובר באחוז מגובה החוב. ואולם, אין בכך כדי להושיע את המבקש שכן בית המשפט קבע עובדתית, לאחר שמיעת עדויות ועיון במסמכים, כי הסכומים הזעומים יחסית שנגבו במסגרת תיק ההוצאה לפועל נזקפו בהסכמה למעשה לטובת המשיב אשר פעל לאורך שנים רבות לגביית החוב, לאחר שהוברר כי מכונות החייב הוברחו. בקביעות אלה לא ראוי להתערב, בוודאי שלא בגלגול שלישי. מסכימה אני גם לקביעה כי לא היה מקום, כשמונה שנים מיום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, להעלות טענות כנגד הסכומים שנזקפו על חשבון שכר הטרחה של המשיב, אשר הוכח כי נקט בפעולות רבות במשך השנים לשם גביית החוב. עוד עולה מהמכתב שצורף לבקשה כי המשיב ביקש להשיב למבקש את סכום האגרה ששילם בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כאמור בהסכם שכר הטרחה, ואולם המבקש סירב לקבלו. מן הראוי כי סכום זה יועבר בשנית לידי המבקש וכי המבקש יקבלו כעת, ובוודאי כל סכום אחר שנגבה מעבר לגובה שכר הטרחה לו זכאי המשיב.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.