רע"א 4732/20 עזרא קהא נ. מ.מ. קרית עקרון

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ה' סליש ) בע"א 33676-12-19 מיום 10.6.2020. בפסק הדין נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (הרשמת הבכירה ז' אלדר ) בת"ת 58919-04-19 מיום 31.10.2019, בגדרו נדחתה התנגדות המבקשים לתביעה שהגישה המשיבה בסדר דין מקוצר במסגרתה עתרה לחייבם בתשלום חוב נטען של ארנונה, ביוב ומים בסך כולל של 13,699 ש"ח.

1.

המבקשים טענו בהתנגדותם בבית משפט השלום כי דין תביעת המשיבה להידחות מחמת התיישנות, היעדר פירוט חוב ואי צירוף חוב. במהלך הדיון שהתקיים בבקשת ההתנגדות הוסיפו וטענו המבקשים כי דין התביעה להידחות גם מחמת שיהוי. בית משפט השלום דחה את התנגדותם, בציינו כי התביעה נסמכה על רשומה מוסדית המהווה ראיה לאמיתות תוכנה וכי לא מצא מקום לקבל את טענות ההגנה של המבקשים בדבר התיישנות התביעה או היעדרו של חוב. עוד הוסיף בית המשפט וקבע כי יש לדחות גם את טענת השיהוי שהעלו המבקשים, בהיעדר כל ראיה לנזקים אשר מקורם באותו שיהוי נטען.

2.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה. בית המשפט המחוזי ציין כי בחלק מנימוקי הערעור יש משום הרחבת חזית מהותית ואין מקום לדון בטענות אשר לא הועלו על ידי המבקשים במהלך הדיון לפני הערכאה הדיונית. באשר לחלקו האחר של הערעור, בית המשפט המחוזי אימץ את הממצאים העובדתיים והמסקנות המשפטיות בפסק דינו של בית משפט השלום ודחה את הערעור עליו בהתבסס על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ).

3.

בקשת רשות הערעור שלפנַי מכוונת כלפי פסקי דינן של הערכאות הקודמות. המבקשים טוענים בעיקר כי שגה בית משפט השלום כאשר דחה את טענתם לשיהוי שנפל בהגשת התביעה. מעבר לכך, המבקשים תוקפים ממצאי עובדה שונים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. עניינם של הצדדים נדון בפני שתי ערכאות, והוכרע על סמך ממצאים עובדתיים ויישום הדין הקיים. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ואף לא התרשמתי כי דחייתה עלולה להוביל לעיוות דין. על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה.

הבקשה נדחית ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצידה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.