פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"א
4737/01 - א'
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש
ים:
1.
בוא ניסע עד 120 (1978) בע"מ ו-4 אח'
2.
בי אר סי בע"מ
3.
בוא ניסע בע"מ 51-58557-3
4.
משה בריקמן
5.
רימה בריקמן
נגד
המשיבים
:
1.
בנק לאומי לישראל בע"מ
2.
כונס הנכסים, עו"ד וקסלמן יואב
3.
בנק הפועלים בע"מ
4.
בנק המזרחי המאוחד בע"מ
5.
מקור הבונים בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.6.01
בבש"א 13226/01 שניתנה על-ידי כבוד השופט ע' מודריק
בשם
המבקשים: עו"ד שאול קוטלר
החלטה
בני הזוג בריקמן, המבקשים 4 ו5- (להלן: המבקשים), הם בעליהן של חברות התיירות "בוא ניסע עד 120 בע"מ", "בי אר סי בע"מ" ו"בוא ניסע בע"מ". בתחילת דרכם שגשגו עסקיהם של המבקשים והם ראו פרי בעמלם, אולם לאחר זמן נקלעו עסקיהם לקשיים. משום כך, פנו המבקשים למשיב 1 (להלן: הבנק) בבקשה לתוספת מימון, וכנגד נכונותו של הבנק להעמיד לרשותם את המקורות הנדרשים, רשמו לזכותו משכנתא על בית המגורים שלהם, שערכו עומד על כ2.5- מליון דולר.
לאחר זמן הצטברה לחובת המבקשים יתרת חובה בהיקף של כ700,000- דולר, שבגינה פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא האמורה. בחודש ספטמבר 2000 פנו המבקשים ליו"ר ההוצאה לפועל בבקשה כי ישהה הליכים אלה למשך שישה חודשים. בקשה זו נדחתה, ובהחלטת הרשמת נקבע כי הסמכות לעכב את ביצוע ההליכים נתונה בידי בית-המשפט.
בתאריך 30.5.2001, לאחר שחלפו כשמונה חודשים ממועד מתן ההחלטה האמורה, הגישו המבקשים תובענה לבית-המשפט המחוזי כנגד הבנק. במסגרתה של תובענה זו העלו המבקשים טענות חדשות, שלא נטענו בפני יו"ר ההוצאה לפועל, לפיהן לא זו בלבד שהם אינם חבים לבנק חוב כלשהו, אלא שהם אף זכאים להחזר כספים מטעם הבנק. בפרט, כך נטען על-ידם, התייתר הצורך להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא שנרשמה לזכותו של הבנק כבטוחה.
בתאריך 11.6.01, במסגרתה של תובענה זו, הגישו המבקשים בקשה למתן צו-מניעה זמני כנגד המשך ביצועם של הליכי המימוש, ובפרט כנגד הכוונה לקיים בתאריך 14.6.01 הליך התמחרות בין המועמדים השונים לרכישת הבית. טענת המבקשים הייתה כי מאזן הנוחות נוטה לצידם, לנוכח העובדה שהנזק והאובדן הכרוכים במכירת בית-המגורים שלהם, עולים על ההפסד שייגרם לנושים כתוצאה מדחיית מועד ההתמחרות. המשיבים טענו, כי כל דחייה בהליכי המימוש עלולה לפגוע במחיר המימוש, ועל-כן הטלתו של צו-המניעה הזמני עלולה לגרום אף להם נזק בלתי הפיך.
בתאריך 14.6.01, דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו-מניעה זמני, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפני.
הבקשה איננה יכולה להתקבל.
הבקשה למתן צו-המניעה הזמני, הועלתה על-ידי המבקשים תוך שיהוי ניכר. הליכי ההוצאה לפועל נפתחו לפני חודשים רבים, בהם הייתה למבקשים האפשרות לפנות לערכאות המתאימות ולשטוח בפניהן את טענותיהם במסגרת ההליך המקובל. תחת זאת, בחרו המבקשים להמתין פרק זמן ארוך וניכר, ולהגיש את בקשתם למתן צו-מניעה זמני שלשה ימים בלבד לפני המועד שנקבע לקיום ההתמחרות. לכשנדחתה הבקשה לצו-מניעה זמני בבית-המשפט המחוזי, הגישו המבקשים את הבקשה שלפני, מספר שעות בלבד לפני המועד שנקבע לקיום ההתמחרות. בנסיבות אלה נוטה מאזן הנוחות לצידם של המשיבים, ועל-כן אינני מוצאת מקום להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ג בסיון תשס"א
(14.6.01)
ש
ו פ ט ת