רע"א 4745/01 הלחמי אברהם ואח' נ. שלום כחלון ואח'

בבית הדין לשכירות נקבעו למבקשים דמי שכירות חודשיים בסכום הגבוה בשיעור ניכר מזה ששולם על ידם למשיבים קודם לכן. על פי פסק הדין נטען, בין השאר, כי דמי השכירות הועלו למפרע בשיעור של קרוב ל300%-, וכי מתעוררת שאלה עקרונית באשר לסיווג עסקם של המבקשים, לצורך קביעת דמי השכירות.

בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתם של המשיבים והורה על עיכוב ביצועו של פסק הדין שניתן בבית הדין לשכירות, עד להחלטה בערעור, וזאת "בהתחשב בשאלה העקרונית שמעלה פסק הדין וסיכויי הערעור".

כנגד החלטה זו עותרים המבקשים ליתן להם רשות ערעור. הם סבורים, כי ראוי היה לילך בעקבות הכלל, שאין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצוע פסק-דין הקובע חיוב כספי, וכי מכל מקום לא הוכח כי אם יזכו המשיבים בערעורם, הם יתקשו לגבות את כספם מהמבקשים. המבקשים גם סבורים כי פסק הדין נשוא הערעור אינו מעורר שאלה משפטית המצדיקה את עיכוב ביצועו. אכן, הכלל הוא כי מי שניתן בפסק דין לטובתו זכאי לממש את פרי הזכייה, בהעדר נסיבות מיוחדות, אלא שבית המשפט המחוזי הצביע כאן על נסיבות המצדיקות, לדעתו, את עיכוב הביצוע. לא שוכנעתי, כי קיימת עילה להתערב בנסיבות המקרה הזה, בהחלטת בית המשפט המחוזי. הבקשה נדחית והמבקשים ישאו בהוצאות המשיבים וכן בשכר טרחת עורך דינם, בסכום של 5,000 ש"ח.