רע"א 4769/06 דוד ציביאק נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

1.לא מצאתי יסוד לבקשת רשות הערעור וממילא אין צורך להידרש לבקשה למתן סעד ארעי שהוגשה יחד עם ההליך העיקרי.

2.המשכנתה, שהמבקש עותר למנוע את מימושה על-ידי הבנק - המשיב (להלן - הבנק) הינה לגבי נכס מסחרי הרשום על שם הוריו של המבקש. ההורים הם החייבים והם שחתמו על מסמכי ההלוואה ועל מסמכי השעבוד. אביו של המבקש הלך לעולמו. המבקש טוען כי הינו יורש של אביו אך הוא לא המציא כל סימוכין לטענה זו, לא צו ירושה ולא צו קיום צוואה. יתירה מכך, פרקליטו של המבקש כתב לכונסת הנכסים שנתמנתה בלשכת ההוצאה לפועל כי הוא מייצג את המבקש אך אין הוא מייצג את החייבים (נספח כ"ד לבקשה). כלומר, אין זה ברור כלל מה מעמדו של המבקש להגיש את הבקשה ומדוע הבקשה לא הוגשה על-ידי אמו, היא החייבת.

3.ניתן היה להסתפק בטעם הנזכר על-מנת לדחות את הבקשה, אלא שאף הטענות לגופן מצדיקות את החלטתו של בית-המשפט המחוזי לדחות את הבקשה למתן סעד זמני למניעת מימושה של המשכנתה. אף אם נכונה הטענה שהועלתה בעניין גובה הריבית שגבה הבנק, הרי מן החומר עולה שאין מחלוקת בדבר עצם קיומו של חוב לבנק ובסכום של מיליוני שקלים. גם הטענה כי הבטוחה ניתנה כדי להבטיח חוב בסכום מוגבל (של 650,000 דולר) אין בה כדי להצדיק עיכובו של המימוש. הטענה הנוספת, בעניין הגבלת השעבוד לשתי קומות בלבד של המבנה נראית בעייתית, לאור המיסמכים שהמבקש עצמו צירף. טענות אחרות מקומן בלשכת ההוצאה לפועל ולא במסגרת התובענה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי. בנסיבות העניין אף אין להתחשב בטענה בדבר פגם דיוני בהליך שהתנהל בבית-משפט קמא.

4.המסקנה הנובעת היא שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות וכך מוחלט, ללא שמתבקשת תשובה.