פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4775/12 - א'
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשים:
1. מותקאל עווד חלבי
2. סלימאן עווד חלבי
נ ג ד
המשיב:
ע.ב. דליה אשדוד בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית
המשפט המחוזי בחיפה במסגרת ת"א 559/06 שניתנו ביום 23.5.2012 וביום
4.6.2012 על-ידי כב' השופט י' כהן.
בשם המבקשים:
עו"ד רמי חלבי
החלטה
זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' כהן) מיום 23.5.2012 ומיום 4.6.2012, בהן הורה על עיכוב ביצוע פסק דינו מיום 14.2.2012 תוך שהתנה זאת, בין היתר, בתשלום הוצאות המשפט שנפסקו לטובת המשיבה בפסק דינו.
1.
המשיבה, חברת ע.ב. דליה אשדוד בע"מ, הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המבקשים בה עתרה לביטול רישום זכויות הבעלות של המבקש 1 ב-1479/27196 חלקים במקרקעין הידועים כחלקה 16 בגוש 11508 (להלן: המקרקעין ) ולרישום זכויות אלו על שמה. בפסק דינו מיום 14.2.2012 קיבל בית המשפט את התביעה וקבע, בין היתר, כי מרשם המקרקעין יתוקן כך שהזכויות במקרקעין תרשמנה על שם המשיבה והרישום על שמו של המבקש 1 יבוטל. בנוסף חייב בית המשפט את המבקשים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דינה של המשיבה בסך של 30,000 ש"ח.
2.
ביום 6.5.2012 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין לבית משפט זה (ע"א 3551/12) ולמחרת אותו היום הוגשה לבית משפט קמא בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור שהוגש. בהחלטתו מיום 23.5.2012 נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשה והורה כי לא ייערך שינוי במצב הרישומי של המקרקעין עד להכרעה בערעור אך הוסיף והורה כי עיכוב הביצוע מותנה בכך שהמבקשים מצידם לא יבצעו פעולות כלשהן במקרקעין עד להכרעה בערעור וכן בכך שהוצאות המשפט שנפסקו לטובת המשיבה ישולמו בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.
ביום 4.6.2012 פנו המבקשים פעם נוספת לבית משפט קמא והודיעו כי אין הם מתנגדים לצו המניעה שניתן נגדם אך הם מבקשים לעכב את תשלום הוצאות המשפט שנפסקו לחובתם עד להכרעה בערעור. בהחלטתו מאותו היום דחה בית משפט קמא את הבקשה בציינו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים ובציינו עוד כי ככל שתשולמנה הוצאות המשפט ובית משפט זה יתערב בפסק הדין, ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו ולהשיב למבקשים הוצאות אלה.
3.
מכאן הבקשה שלפניי בה טוענים המבקשים כי נוכח "מצבה הכלכלי הרעוע" של המשיבה, קיים סיכוי ממשי שסכום הוצאות המשפט שישולם לה לא יושב להם במידה שיזכו בערעור. המבקשים טוענים בהקשר זה כי המשיבה אינה חברה פעילה, כי אין לה הכנסות וכי לא רשומים על שמה נכסים כלשהם והם מציינים עוד כי גם אם מנהל המשיבה הותיר רושם חיובי על בית משפט קמא, הוא אינו צד להליך והמשיבה היא האחראית לתשלום הוצאות המשפט בפועל. המבקשים מוסיפים וטוענים כי סיכויי הערעור להתקבל טובים וכי עיכוב הביצוע המבוקש לא ייפגע בזכויותיה של המשיבה לקבל את שנפסק לטובתה.
4.
דין הבקשה להידחות.
המסלול הנכון לעתור לעיכוב ביצוע מלוא ההוראות שנקבעו בפסק הדין נושא הערעור מקום שבית משפט קמא נעתר לבקשה בחלקה בלבד או התנה אותה בתנאים אינו בבקשת רשות ערעור אלא בבקשה לעיכוב ביצוע במסגרת הערעור שהוגש לבית משפט זה (ראו: תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 3976/02 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' גונן , פיסקה 2 (לא פורסם, 5.6.2002); רע"א 2524/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רו"ח יאיר רבינוביץ' - יו"ר הרשות לבקרת תקציבים (לא פורסם, 10.4.2006); ע"א 966/08 נגה גלידות שותפות מוגבלת נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ , פיסקה 5 (טרם פורסם, 13.4.2008)). גם לגופם של דברים אין להיעתר לבקשה. הלכה היא כי עיכוב ביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי יינתן במקרים חריגים בלבד, קל וחומר עת מבוקש עיכוב ביצוע של תשלום הוצאות משפט (ראו: ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה ,
פ"ד נח(2) 301, 305-304 (2003); רע"א 9894/09 לוין נ' לוין , פיסקה 6 (טרם פורסם, 25.3.2010); עע"ם 1546/12 דראס נ' משרד הפנים , פיסקה 5 (טרם פורסם, 2.4.2012)). המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה.
5.
הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ט בסיון התשע"ב (19.6.2012).
ש ו פ ט ת