רע"א 4787/05 עדנה גרינבוים נ. אילן ביטון

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים גל, מזרחי ואפעל-גבאי) מיום 10.4.05 בתיק ע"א 5784/04, בגדרו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת אביב) מיום 28.10.04 בת"א 8178/02. לבן זוגה של בתה של המבקשת – לימים בעלה וכיום גרושה – יוחסה גניבת רכוש ותכשיטים בשווי אלפי שקלים השייכים לאימו של המשיב, מעשה שבוצע עת הלה התחבב על המשיב והתגורר בביתו. ביום 10.7.01 משכה המבקשת שלושה שיקים לפקודת המשיב, על סכום כולל של 40,000 ₪, כנגד חתימתו על אישור שלפיו אין לו ולבני משפחתו עוד טענות או דרישות בנוגע לגניבת הרכוש. השיק הראשון על סך 15,000 ₪ נפרע, ואילו השניים האחרים חוללו לאחר שניתנה לגביהם הודעת ביטול. המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשת והגיש את אחד השיקים לביצוע בהוצאה לפועל. המבקשת התגוננה, בין היתר, בטענה שהשיקים ניתנו תחת אילוץ ואיום, ובטענה שהמשיב בפנותו למשטרה בדבר הגניבה הפר את התחייבותו על פי האישור. כמו כן, תבעה בתביעה שכנגד את החזר השיק הראשון. בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעת המשיב והורה כי השיקים יוחזרו להמשך הליכים בהוצאה-לפועל. בית המשפט ציין כי התרשם כי גרסת המבקשת ועדיה מלווה בסתירות ונעדרת תשתית.

ב.ערעורה של המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט קבע כי עיקר טענות המבקשת הופנו כנגד נושאי מהימנות, ממצאים וקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, אשר בהם אין ערכאה שלערעור נוטה להתערב, זולת במקרים חריגים ונדירים, שאינם מתקיימים במקרה דנן.

ג.בבקשת רשות הערעור שלפני חולקת המבקשת על קביעות עובדתיות של הערכאות דלמטה וטוענת כנגד מהימנות גרסתו של המשיב. המבקשת טוענת, כי שילמה למשיב מתוך חשש שיפגע בבן זוגה (באותה עת) של בתה, שלו מיוחסת הגניבה, וכי עשתה זאת כנגד התחייבות המשיב להימנע מפגיעה כאמור, ולא כנגד התחייבותו להימנע מדרישות נוספות בנדון. עוד טוענת המבקשת כי הגניבה עצמה אירעה בטרם הכירה בתה את המעורב במעשה, ומכאן שאין בסיס עובדתי לקביעה כי למבקשת היה, בין היתר, מניע לשלם למשיב כדי למנוע אפשרות לנקיטת הליכים כנגד בתה באשמת שותפות במעשה. המבקשת טוענת גם, כי דרך השגת השיקים ממנה על ידי המשיב היתה נגועה באי חוקיות.

ד.(1) אין בידי להעתר לבקשה. אין בקשה זו באה כל עיקר בגדרי הנושאים שבהם ניתנת רשות ערעור בגלגול שלישי, שכן אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת אופי עקרוני או ציבורי, והיא מצויה ומתוחמת במערכת היחסים בין הצדדים.

(2) יתר על כן, אף לעיצומה חפצה הבקשה להידרש מחדש לנושאים עובדתיים שנקבעו בבית משפט השלום, וכבר ציין אל נכון בית המשפט המחוזי, כי ככלל אין בית משפט שלערעור מתערב בכגון אלה; לא כל שכן כך, כשהמדובר בבקשת ערעור בגלגול שלישי.

(3) אפשר אולי להבין את תסכולה של המבקשת, שנחלצה להגן על מי שעבר עבירה בשעה שהיה בקשר עם בתה ולימים נישא לה אך לבסוף התגרש הימנה, והגנה זו עטתה, כפי שנתגלגלו הדברים, אדרת של חוב גדול בו נאלצה לעמוד, ואף סיבכה אותה במשפט בו נמתחה על גירסתה ביקורת שיפוטית. ואולם, על פי הכללים הנוהגים אין מקום כי בית משפט זה יתערב בכך, מה גם שאין מחלוקת אמיתית על ליבת הפרשה, שכולה "עניין רע" (קהלת ה', י"ג) שנקלעה אליו המבקשת ונאלצה לשאת בתוצאותיו. לא אוכל איפוא להעתר לבקשה, כאמור.