פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א 4793/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
רוטן מהנדסים בניה ותשתיות בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. רולידר בע"מ
2. מגנזי תשתיות בע"מ
3. עיריית נתיבות
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 12.6.2019 בע"א 62180-12-18
שניתן על-ידי כבוד השופטים י' פרסקי, ג' גדעון ו-ג' לוין
בשם המבקשת:
עו"ד ברוך בן יוסף
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 12.6.2019 (ע"א 62180-12-18, השופטים י' פרסקי , ג' גדעון ו- ג' לוין ). בית המשפט המחוזי קיבל חלקית ערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בקרית גת מיום 11.11.2018 (ת"א 26805-06-10, השופט מ' הולצמן ).
2.
המבקשת, חברת רוטן מהנדסים בניה ותשתיות בע"מ (להלן: רוטן ), שימשה כקבלנית-משנה של המשיבה 1, חברת רולידר בע"מ (להלן רולידר ), לצורך ביצוע עבודות תשתיות ובניה בשני פרויקטים – האחד של עיריית נתיבות, היא המשיבה 3, והאחר של
משרד הביטחון, ב"מחנה רעים".
3.
לאחר השלמת העבודות בפרויקטים התגלע סכסוך בין הצדדים. בעיקרו של דבר, רוטן טענה כי לא קיבלה לידה את מלוא התמורה המגיעה לה בגין חלקה בביצוע הפרויקטים, ואילו רולידר טענה כי דווקא קיבלה כספים עודפים. בהמשך לכך, נפתחו מספר הליכים משפטיים בין הצדדים, כמפורט להלן. רוטן עצמה הגישה תביעה כספית נגד רולידר ועיריית נתיבות בגין פרויקט נתיבות, ואילו רולידר הגישה נגד רוטן תביעה בגין פרויקט רעים. כל אחת מהן הגישה גם תביעה שכנגד בהתאמה. המשיבה 2, מגנזי תשתיות בע"מ (להלן: מגנזי ) הצטרפה לתביעתה של רולידר כנגד רוטן. בנוסף, רולידר הגישה הודעת צד שלישי כנגד עיריית נתיבות. בשולי הדברים יוער כי רוטן הגישה תביעה נוספת נגד משרד הביטחון, שנמחקה בהמשך בהסכמת הצדדים.
4.
במסגרת ההליך מינה בית משפט השלום את המהנדס אברהם שני ז"ל (להלן:
שני ) כמומחה מטעם בית-המשפט. יוער כי הצדדים הסכימו על מינויו של שני כמומחה לאחר שדחו שלוש הצעות למינויים של אחרים כמומחים כאמור. ביום 25.2.2016 הוגשה חוות דעתו של שני לפיה אם לא יתקבלו טענותיה של רוטן לגבי גובה העמלה שרולידר זכאית לקבל כקבלנית ראשית, אזי רוטן תהיה חייבת לשלם לרולידר סכומים כמפורט בחוות הדעת.
5.
לאחר הגשת חוות הדעת, הגישה רוטן בקשה לפסילתו של שני כמומחה, בטענה כי התקיימו בינו לבין רולידר ומגנזי קשרי עבודה המקימים חשש לניגוד עניינים. ביום 29.8.2016 דחה בית משפט השלום את הבקשה בקבעו כי גם אם התקיימו בעבר קשרים בין שני לבין רולידר ומגנזי, הרי שאלה היו "מעטים ונקודתיים", וממילא אין בהם כדי להצביע על ניגוד עניינים.
6.
בפסק דינו הסופי דחה בית משפט השלום את טענותיה של רוטן בדבר כספים המגיעים לה וקיבל את טענותיה של רולידר. בהתאם לכך, בית משפט השלום קבע כי על רוטן להשיב תשלומים עודפים שהועברו לה. בנוסף, בית משפט השלום קיבל אף את תביעתה של מגנזי בהתבססו על עקרון תום הלב, הגם שלא היה בין הצדדים חוזה.
7.
רוטן הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק-דינו של בית משפט השלום וכן על החלטת הביניים שבה נדחתה בקשתה לפסילתו של שני כמומחה. ערעור זה התקבל כאמור בחלקו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפל כל פגם בדחייתה של בקשת הפסילה. עם זאת, בית המשפט המחוזי סבר כי יש מקום לקבל את הערעור בנקודה אחת – בכל הנוגע לקבלת תביעתה של מגנזי נגד רוטן, בשל העדרו של חוזה בין הצדדים ואף היעדרו של משא ומתן ישיר ביניהם לקראת כריתתו. יתר טענותיה של רוטן נדחו בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
8.
בבקשת רשות הערעור שבפני טוענת רוטן כי שגו הערכאות הקודמות בהסתמכן על חוות דעתו של שני, שהיא בלתי אמינה ומוטה. כמו כן, לטענת רוטן נעשה לה עוול מאחר שהיא ביצעה את העבודות בשני הפרויקטים על הצד הטוב ביותר, לא קיבלה את מלוא התמורה שמגיעה לה ובסופו של דבר אף חויבה בתשלום של סכומים גדולים לרולידר, שהפרה את ההסכמות עמה.
9.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי כי דינה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמת המדינה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". עניינה של רוטן נדון כבר בערכאות הקודמות, וקביעותיהן מבוססות על ממצאים עובדתיים ויישום הדין בלבד. במצב דברים זה אינני סבורה שדחייתה של הבקשה תוביל לעיוות דין. על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אני דוחה את הבקשה.
10.
סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ט בתשרי התש"פ (28.10.2019).
ש ו פ ט ת