רע"א 4803/16 אילן קירשנבאום נ. חן נחמה קינן

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.3.2016 (ע"א 59817-10-15, השופט העמית ג' גינת ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 23.7.2015 (תא"ם 51729-12-14, השופט ע' יריב ).

2.המחלוקת בין הצדדים, שניהם אנשים פרטיים, נעוצה בהסכמה בעל-פה ביניהם בחנות אופטיקה בתל אביב לפיה המבקש ירכוש מהמשיבה את משקפיה הישנים של בתה תמורת 250 שקלים. אין מחלוקת כי התשלום האמור הועבר למשיבה וכי המשקפיים נמסרו למבקש לאחר שהותאמו למידותיו על ידי בעל החנות. זמן קצר לאחר מכן פנה המבקש למשיבה בבקשה לבטל את העסקה ולהשיב לידיו את כספו, אך היא סירבה.

3.המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה כספית ובה תבע להשיב לידיו את הסכום ששילם עבור המשקפיים ולפצותו בגין הוצאות נוספות שנגרמו לו. לטענת המבקש ההסכמה בינו לבין המשיבה כללה תניה המאפשרת לו לבטל את העסקה אם יחליט, לאחר שייוועץ באחרים, כי הוא אינו מעוניין במשקפיים. בית משפט השלום דחה את התביעה, בקבעו כי לא המבקש לא הרים את הנטל להוכיח את קיומה של תניית הביטול כאמור. כמו כן, בית משפט השלום חייב את המבקש בהוצאות משפט בסך 1,500 שקלים, בציינו כי התנהלותו של המבקש הביאה את המשיבה לבזבוז זמן ומשאבים. בית משפט השלום אף ציין כי התביעה, שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר, התאימה יותר על-פי טיבה להליך של תביעות קטנות.

4.המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה לאחר שנקבע כי אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים של בית משפט השלום ובמסקנותיו. בית המשפט המחוזי ציין כי המבקש ביקש להציג ראיות חדשות, שעיקרן הקלטות של שיחות שנערכו בינו לבין הבעלים של חנות המשקפיים במועדים מוקדמים לדיון שנערך בבית משפט השלום, וקבע כי אין לכך מקום בשלב הערעור. לבסוף, בית המשפט המחוזי השית על המבקש הוצאות משפט נוספות בסך 10,000 שקלים, בין היתר בשים לב לכך שבהליך זה (בשונה מההליך בבית משפט השלום), כבר הייתה המשיבה מיוצגת.

5.בקשת רשות הערעור דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בצידה, המבקש הגיש גם בקשה לקבלת ראיות נוספות, שהייתה זהה בעיקרו של דבר לזו שהגיש בבית המשפט המחוזי. המבקש מעלה בבקשתו טענות עובדתיות רבות, ובכלל זה טוען כי העדות שמסרה המשיבה בבית משפט השלום הייתה עדות שקר. בנוסף, המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שהתעלם מן ההקלטות שביקש להוסיף בערעור כראיות וכי נגרם לו בכך עיוות דין. המבקש אף טוען כי הוצאות המשפט שנפסקו לחובתו בערעור אינן מוצדקות.

6.לאחר שבחנתי את טענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

הבקשה רחוקה מלקיים את אמות המידה שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כלל טענותיו של המבקש הן טענות עובדתיות הנוגעות לסכסוך הקונקרטי בין הצדדים, ואין בהן כדי לעורר כל שאלה משפטית עקרונית באופן המצדיק דיון בגלגול שלישי.

7.לא למותר לציין כי הבקשה מתפרשת על פני כ-20 עמודים וצורפו לה מאות עמודי נספחים. בנוסף לכך, כאמור, המבקש הגיש בקשה נוספת באשר להוספת ראיות, המונה אף היא עשרות עמודים (כולל נספחים). כל זאת, על רקע עסקה על סך 250 שקלים, ולאחר ששתי הערכאות שדנו בעניין העירו למבקש בדבר התנהלותו ואף הטילו עליו הוצאות משפט לא מבוטלות. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמבקש אינו מיוצג ולהוצאות שהושתו עליו בבית המשפט המחוזי, החלטתי להימנע מהטלת הוצאות נוספות על המבקש, וזאת לפנים משורת הדין.

8.סוף דבר: הבקשה נדחית.