רע"א 482-23 רע"א 482-23

1.בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 18.12.2022, בע"ר 33492-12-22 (השופטת ש' דותן), שבגדרו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 21.11.2022, בעש"א 40743-07-22 (הרשמת א' מור-אל).

2.המבקשת, אסתר פרנקל, היא בִּתם של לאה ודב פרנקל ז"ל (להלן: ההורים), אשר היו רשומים, בחייהם, כבעלי הזכויות בדירה בבית משותף, הממוקם ברחוב ארלוזורוב 84, שבתל אביב. המשיבה, חברת איזיהאוס בע"מ (להלן: איזיהאוס), הגישה נגד ההורים תביעה, לפני המפקחת על המקרקעין בתל אביב (תיק 5/131/19); בכתב התביעה נטען, כי השניים לא שלמו את חלקם בהוצאות הבית המשותף. מטבע הדברים, ההורים – שנפטרו לבית עולמם זה מכבר – לא התייצבו להליך, אלא שעניין זה לא היה ידוע למפקחת, ואיזיהאוס הגישה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בבקשה, צוין גם שמה של אסתר כנתבעת, חרף העובדה שהיא לא היתה נתבעת בראשית ההליך וגם לא צורפה לו בהמשכו. הבקשה – התקבלה, ופסק הדין ניתן, ביום 20.10.2021. לאחר מכן, הגישה איזיהאוס פסיקתא לחתימת המפקחת, שהופנתה גם היא, בין היתר, נגד אסתר. הפסיקתא נחתמה.

3.משנודע לאסתר על דבר פסק הדין, הגישה בקשה לביטולו, בטענה כי הוריה נפטרו זה מכבר, עובר להגשת התביעה, כך שלא היה מקום לנהלה נגדם; וכן כי היא כלל לא היתה צד להליך, ועל כן, לא ניתן היה לחייבה במסגרתו. הבקשה נדחתה, מנימוקים דיוניים. אסתר לא אמרה נואש, ושכרה את שירותיו של עורך דין, אשר הגיע להסכמה עם ב"כ איזיהאוס, שלפיה פסק הדין יבוטל. נוכח הסכמה זו, פסק הדין אכן בוטל, בהחלטה מיום 3.11.2021, שבה לא פורטו הטענות השונות שהעלתה אסתר.

4.ביום 20.7.2022, הגישה אסתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, "בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המפקחת על המקרקעין בתל אביב וביטול פסק הדין שהוצא נגדי ללא הגשת תביעה משפטית". לגבי הארכת המועד, טענה אסתר כי לא עלה בידה להגיש את הערעור במועדו, בשל פציעה בידהּ שממנה סבלה; לגוף העניין נטען, כי ביטול פסק הדין, שלא מהעילה הנכונה, מסב לה נזקים. משכך, ביקשה אסתר כי פסק הדין ישוב ויבוטל, אולם מטעמים שונים. הבקשה – נדחתה, על שני ראשיה, בהחלטת רשמת בית המשפט המחוזי, שניתנה ביום 21.11.2022. נקבע, ראשית, כי לא היה בפציעה האמורה כדי למנוע מאסתר להגיש את הערעור במועד, או זמן קצר לאחריו, מאחר שהיא שוחררה מבית החולים ביום 23.11.2021 – די והותר זמן בטרם חלוף מועד הערעור. עוד נקבע, כי "גם לגופו של עניין, אין הצדקה לאפשר הגשת ערעור בתיק זה, שכן הלכה למעשה פסק הדין בוטל בהסכמת הצדדים ואין לו כל נפקות", כאשר "גם אם נטענו טענות שגויות כלפי [אסתר] במהלך ההליך אין בהן כדי לשמש כנגדה באופן כלשהו".

5.ביום 15.12.2022, הגישה אסתר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ערעור על החלטת הרשמת. הערעור – נדחה, ביום 18.12.2022, מאותם טעמים שניצבו בבסיס ההחלטה. גם פסק הדין לא הפיס את דעתה של אסתר, ומכאן הבקשה שלפנַי.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה – להידחות. אין בעובדות המקרה סוגיה משפטית כללית כלשהי, החורגת מעניין הצדדים, ולמעשה טענה מעין זו כלל לא הועלתה בבקשה; גם חשש שמא נגרם עיוות דין – אינו מתעורר. הובהר, בצדק, כי לא עלה בידי אסתר להסביר באופן מספק את האיחור הניכר שנפל בהגשת הערעור; וכן כי, גם לגוף העניין, אין כל מקום לתקיפת טעמי ביטול פסק הדין, מאחר שהביטול האמור נעשה בהסכמת הצדדים, והיות שמרגע הביטול – אין בפסק הדין המבוטל כדי לגרום לאסתר כל נזק שהוא.

בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.