החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 4822/99 מרדכי שמעון נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · הקדמת דיון בערעור פלילי ועיכוב ביצוע פיצויבקשה להקדמת דיון בערעור על הכרעת דין ובקשה לעיכוב ביצוע תשלום פיצוי בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקש, שהורשע בחטיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות, ביקש להקדים את הדיון בערעורו ולדחות את תשלום הפיצוי. בית המשפט קבע להקדים את הדיון במועד שלפני תום השנה, אך לא בהולה, ודחה את בקשת עיכוב ביצוע הפיצוי.

העובדות

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של חטיפה, תקיפה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע, ונגזרו עליו שנת מאסר בפועל ותשלום פיצוי של 6,000 ש"ח לקורבן. המבקש כפר באשמה, ההרשעה התבססה על ראיות ועל עד מדינה, והוא הגיש ערעור על הכרעת הדין. הוא מבקש להקדים את הדיון בערעור בשל השלכות ההרשעה על לימודיו ועל עתידו המקצועי, ולדחות את ביצוע הפיצוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקדים את הדיון בערעור על הכרעת דין פלילית בשל הנימוק האישי של המבקש?
  2. 2.האם יש לדחות את ביצוע תשלום הפיצוי שהושת על המבקש בגזר הדין?

הלכות

  1. 1

    הקדמת דיון בערעור נקבעת באיזון בין האינטרס של המבקש לבין האינטרסים של בעלי דין אחרים, ללא קביעה בהולה ומיידית.

    ״נראה לי, שאיזון נכון בין האינטרס של המבקש דנן מחד, ושל בעלי דין אחרים מאידך, הוא להורות על קביעה מוקדמת של התיק הזה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    שיקולי סיכויי הערעור אינם מכריעים בבקשה להקדמת דיון, והם רלוונטיים בעיקר לבקשה לעיכוב ביצוע של גזר דין.

    ״לצורך הבקשה להקדמה השיקול הזה פחות מכריע. זהו שיקול כשדנים בעיכוב ביצוע של גזר דין.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    נימוק ציבורי הנטען בשם ההליך אינו מהווה בהכרח נימוק להקדמת דיון, שכן לנושא כזה קיימים נתיבים אחרים.

    ״אינני חושב, ש"הנימוק הציבורי" שמזכיר מר האוזנר הוא נימוק להקדמת הדיון, מפני שבנושא כזה יש נתיבים אחרים.״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    בבקשה לעיכוב ביצוע פיצוי נדחה, שכן בית המשפט המחוזי שקל את הבקשה ולא ראה מקום לדחותה, ולא נמצא מקום להתערב בשיקוליו.

    ״אני סבור, שהיא צדקה בשיקוליה, ואינני חושב להתערב בהם. הבקשה לעיכוב ביצוע התשלום נדחית.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הקדמת דיון
  • עיכוב ביצוע
  • תשלום פיצוי
  • חטיפה
  • תקיפה בנסיבות מחמירות
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • עד מדינה
  • גזר דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"פ

4822/99

בפני:

כבוד השופט מ' אילן

המבקש:

מרדכי

שמעון

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה

לעיכוב ביצוע של "תשלום לקורבן עבירה"

לפי

גזר דין בית המשפט המחוזי בירושלים מיום

2.6.99

בת.פ. 189/96, שניתן על ידי כבוד

השופטת

א' פרוקצ'יה

תאריך

הישיבה: כ"ב באב תשנ"ט (4.8.99)

בשם

המבקש: עו"ד עמוס האוזנר

בשם

המשיבה: עו"ד שרית טובבין

החלטה

המבקש דנן הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים יחד עם אחר, בעבירה של חטיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. הוא נדון לשנת מאסר בפועל וכן לתשלום 6,000 ש"ח כפיצוי לקורבן העבירה.

המבקש כפר באשמתו, וההרשעה היתה לאחר שמיעת ראיות, כאשר עד מרכזי הוא שותף לעבירה שקיבל מעמד של עד מדינה.

המבקש טוען עד היום לחפותו, והגיש ערעור לבית משפט זה על הכרעת הדין.

בפני מונחת בקשה כפולה, והיא לקבוע דיון מוקדם בערעור וכן לדחות את ביצוע התשלום למתלונן. הבקשה להקדמת הדיון מתבססת על הטענה, שההרשעה קוטעת את הקריירה של המבקש. הוא סטודנט לתואר שני למשפטים בבר-אילן. כמובן, שהרשעה מן הסוג של תיק זה מונעת את אפשרותו לקבל רשיון עריכת דין, וכנראה גם תהיה מכשול לקבל מינוי אקדמי כלשהו.

עו"ד האוזנר, ב"כ המבקש, טרח לשכנעני מסיכוייו של הערעור, וכן טרח לשכנע, שיש היבט ציבורי לתיק, משום שלדעת מר האוזנר, המשטרה, מתוך גישה מוטעית, נמנעה מלחקור בכיוונים שהיה עליה לחקור.

אינני חושב, ש"הנימוק הציבורי" שמזכיר מר האוזנר הוא נימוק להקדמת הדיון, מפני שבנושא כזה יש נתיבים אחרים. הנימוק האישי של המבקש הוא בודאי נימוק שאין לזלזל בו. ב"כ המדינה הודיעה, שלמדינה אין התנגדות להקדמת הדיון. אני לא רואה בזה רבותא גדולה. בודאי שלמדינה אין הדבר הזה משנה. אני גם מסכים עם עו"ד האוזנר, שגדול עינוי הדין מעיוות הדין. אבל, אינני יכול להתעלם מן העובדה, שאם אני מבכר את התיק הזה על פני תיק אחר, יתכן שאני גורם עינוי דין למישהו, שאפילו לא מיוצג כאן.

עו"ד האוזנר גם טרח לשכנע אותי בסיכויי הערעור. לצורך הבקשה להקדמה השיקול הזה פחות מכריע. זהו שיקול כשדנים בעיכוב ביצוע של גזר דין. מכל מקום, כל מה שאני מוכן בשלב הזה לאמר הוא, שעו"ד האוזנר הצביע על טענות, שראוי לדון בהן במסגרת הערעור.

נראה לי, שאיזון נכון בין האינטרס של המבקש דנן מחד, ושל בעלי דין אחרים מאידך, הוא להורות על קביעה מוקדמת של התיק הזה, אבל אינני מתכוון שיקבע בצורה בהולה ומיידית.

המזכירות מתבקשת לקבוע מועד לדיון בתיק הזה לפני תום השנה הזו.

אשר לעיכוב ביצוע תשלום הפיצוי. הייתי שוקל את הטענות בכובד ראש, אם היה מדובר בתשלום של סכום נכבד. היתה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין בפני השופטת שדנה בתיק בבית המשפט המחוזי (כב' השופטת פרוקצ'יה), והיא ראתה מקום לדחות את ביצוע העונש. היא לא ראתה מקום לדחות את תשלום הפיצוי. אני סבור, שהיא צדקה בשיקוליה, ואינני חושב להתערב בהם. הבקשה לעיכוב ביצוע התשלום נדחית.

לאור המסקנה שהגעתי אליה, לא ביקשתי את צירופו של המתלונן כמשיב. אם הייתי חושב, שצריך לדחות את הביצוע, הייתי סבור, שהוא צד נכון לבקשה.

ניתנה היום, כ"ב באב תשנ"ט

(4.8.99).

ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99048220.

T02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 4822/99

הלכות

  1. 1הקדמת דיון בערעור נקבעת באיזון בין האינטרס של המבקש לבין האינטרסים של בעלי דין אחרים, ללא קביעה בהולה ומיידית.
  2. 2שיקולי סיכויי הערעור אינם מכריעים בבקשה להקדמת דיון, והם רלוונטיים בעיקר לבקשה לעיכוב ביצוע של גזר דין.
  3. 3נימוק ציבורי הנטען בשם ההליך אינו מהווה בהכרח נימוק להקדמת דיון, שכן לנושא כזה קיימים נתיבים אחרים.
  4. 4בבקשה לעיכוב ביצוע פיצוי נדחה, שכן בית המשפט המחוזי שקל את הבקשה ולא ראה מקום לדחותה, ולא נמצא מקום להתערב בשיקוליו.