רע"א 4828/11 דוד מזרחי נ. מועצה מקומית אורנית

1.

מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז (רת"ק 31162-02-11, כבוד השופטת ו' פלאוט ) לפיו נדחתה בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות (ת"ק 31353-11-10, כבוד השופטת ח' קיציס ), בגדרו נדחתה תביעת המבקש לקבלת פיצוי בגין אובדן פלאפון.

בניו של המבקש השתתפו בחוג "קפאורה" המופעל על ידי המשיבה. בתאריך 5.11.09 הגיעו הילדים לחוג שברשותם מכשיר סלולארי אשר נשמר בכיס של אחד הבנים. בתחילת החוג הונחו המכנסים על גבי ספסל. בסיום החוג התברר לקטינים כי המכשיר נעלם. על רקע האמור הוגשה תביעה נגד המשיבה לפיצוי בגין אחריותה לאובדן המכשיר ועוגמת נפש בסך כולל של בסך 10,000 ₪. בית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה דחה את התביעה בקובעו כי המשיבה אינה אחראית לאובדן מכשיר הפלפון. בית המשפט המחוזי דן בבקשה למתן רשות ערעור ודחה אותה בקובעו כי לא הוכחה רשלנות בפעולותיה של המשיבה. כן הודגש כי

התביעה על סך 10,000 ₪ היא תביעת סרק וקנטרנית שכן נזק המכשיר עצמו הנטען הוא בסך 1,900 ₪. בהתאם חויב המבקש בהוצאות בסך 3,000 ₪. מכן הוגשה הבקשה שלפני למתן רשות ערעור.

2.

לטענת המבקש מדובר בגניבה ולא באובדן. הודגש כי הדלת של חדר החוג הייתה סגורה. באותה עת שנגנב הפלפון היו בחדר רק ילדי החוג והמדריכה. לטענת המבקש למשיבה קיימת אחריות חוזית במסגרת ההסכם שנחתם בין הצדדים וכי טעה בית המשפט בפרשנות המצמצמת שניתנה לאחריות זו. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו שלקטין אין צורך במכשיר יקר בזמן שהותו בחוג. בימינו הפלפון הינו אמצעי של ההורה לדאוג לילדו לביטחונו ולקשר עימו. הודגש כי החוג מתקיים במרחק 7 ק"מ ממקום המגורים והילדים נדרשים לחזור בשעות החושך ועל כן הפלפון נחוץ להם. בנוסף נטען כי הרשלנות נובעת בשל מספר גורמים. המבנה בו התקיים החוג הינו בפיקוח אב בית ושייך למשיבה. המשיבה גובה כספים על ההשתתפות בחוג. כן הודגש אופי החוג במסגרתו נדרשים הילדים להחליף את בגדיהם.

3.

בקשת רשות ערעור כשמה כן היא. אין היא מהווה ערעור בזכות. על המבקש להראות כי קיימת עילה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור, מקום שהדין אינו מחייב זאת. המשוכה גבוהה יותר עת עסקינן בגלגול שלישי. הלכה היא כי רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן במקרים המעוררים סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). כפי שיובהר, הסוגיה במהותה אינה עונה על דרישות אלו. אף לגופו של עניין לא מצאתי טעות משפטית בפסקי הדין של בית המשפט לתביעות קטנות ובית המשפט המחוזי. גם בהתאם לקו של המבקש לפיו קיימת חשיבות להחזקת הפלפון על ידי ילדיו לשם בטיחותם ולשם שמירת הקשר עימם, אין די בכך כדי לקבוע אחריות של המשיבה. הדין אינו קובע אחריות מוחלטת. אכן למבקש הסכם עם המשיבה והוא אף שילם לה עבור השתתפות בחוג. ברם, יש להוכיח אחריות משפטית. החוזה מצביע על קשר משפטי בין הצדדים, אך לא על חבות בגין כל נזק. גם אם וייתכן שהפלפון נגנב על ידי מי מהמשתתפים מהחוג בו השתתפו ילדי המבקש, אין משמעות הדברים מבחינת הדין שהמשיבה אחראית לנזקי המבקש. יש להוכיח רשלנות במקרה הקונקרטי, על פי המבחנים המשפטיים המחייבים, רשלנות שכזו לא הוכחה.

4.

לאור האמור דין הבקשה להדחות. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.