רע"א 4834/02 בוטרוס ח'ליל נוסראללה נ. סמיר אסמאעיל נאטור

המשיב הגיש לבית-משפט השלום בעכו בשנת 1997 תביעת פיצויים כנגד המבקש, שבה דרש כי המבקש, שהוא רצָף במקצועו, יפצה את המשיב בגין נזקים שגרם לו כתוצאה מעבודת ריצוף רשלנית שביצע בביתו של המשיב בשנת 1991. המבקש טען, כטענה מיקדמית, כי ביצע את עבודת הריצוף בשנת 1988, ולא בשנת 1991 כטענת המשיב, ועל-כן תביעת המשיב התיישנה.

בית-משפט השלום, לאחר ששמע ראיות בעניין, דחה את טענת ההתיישנות שהעלה המבקש. בהקשר זה ציין בית-משפט השלום, כי המבקש, שהמציא חשבוניות-מס המלמדות לכאורה כי ביצע את עבודת הריצוף בשנת 1988, נמנע - ללא הסבר - מלהמציא את פנקס החשבוניות של שנת 1988 כולו, וזאת על-מנת לסתור את טענת המשיב כי החשבוניות שהוגשו לבית-המשפט הן פיקטיביות. בית-משפט השלום הוסיף וציין, כי אף אם עלה בידי המבקש להוכיח כי בביתו של המשיב בוצעו עבודות-בנייה כבר בשנת 1988, אין בכך כדי להוכיח את טענת ההתיישנות, שכן מותר להניח כי עבודות ריצוף, שאותן ביצע המבקש, הן השלב האחרון של הבנייה.

על רקע זה נתקבלה תביעת המשיב, והמבקש חויב לשלם לו כפיצוי סכום של 15,654 ש"ח.

המבקש ערער על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי, ובגדר הערעור ביקש להגיש, כראיה נוספת, תצלום אוויר המלמד כי כבר בשנת 1988 עמד ביתו של המשיב על תילו. בקשה זו, וכן הערעור, נדחו.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור. עיקר טענת המבקש היה, כי בית-משפט השלום, בדחותו את טענת ההתיישנות, התעלם מראיות שונות שהגיש המבקש, המלמדות כי ביתו של המשיב היה בנוי כבר בשנת 1988.

הבקשה שבפניי אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, ואינה מצביעה על עיוות-דין שנגרם למבקש, העשויים להצדיק דיון בעניינו בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופם של דברים לא הצביע המבקש על עילה להתערבות בית-משפט זה. כאמור, טענת ההתיישנות שהעלה המבקש נדחתה לאחר שבית-משפט השלום קבע, כעניין שבעובדה, כי עבודת הריצוף בוצעה על-ידי המבקש בשנת 1991. המבקש, שהראיות שהביא הראו אך כי ביתו של המשיב היה בבנייה כבר בשנת 1988, לא הצביע איפוא על עילה לסטייה מן הכלל שלפיו אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאי הערכאה הדיונית.

הבקשה נדחית.