רע"א 4836/03 יעקב כרמי נ. וועד הבית באמצעות סוניה חננשווילי

בין המבקש והמשיב סכסוך הנמשך זה זמן רב, תוך שמחד גיסא, המבקש אינו משלם את דמי וועד הבית, ומאידך גיסא, הוא אינו מקבל חלק משירותי וועד הבית, וכן מסרב וועד הבית להחזיר לו הוצאות שונות להן הוא טוען.

המבקש תבע את המשיב בבית-משפט לתביעות קטנות בירושלים, שם פרשו הצדדים את יריעת מחלוקתם. בית-המשפט קבע כי שורש המחלוקת נוגע לשאלה האם הוועד הפסיק לספק את מכלול השירותים למבקש, לפני או אחרי שהפסיק המבקש לשלם את התשלומים אותם הוא חב לוועד. בית-המשפט קבע הסדר, לפיו המבקש יהא זכאי להחזר להוצאות והחזרים שונים, אך מהוצאות והחזרים יקוזזו דמי הוועד, אותם, כאמור, הפסיק המבקש לשלם. בנוסף, קבע בית-המשפט כי החל מיום 1.1.02 יהא חייב המבקש לשלם את כל דמי וועד הבית, כסדרם ובמועדם, ומנגד, הוועד יספק למבקש את כל השירותים הנהוגים.

המבקש, המייצג את עצמו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי, שם תקף את פסק-דין בית-המשפט לתביעות קטנות. בית-המשפט (השופטת חנה בן-עמי) דחה את הבקשה, בקובעו כי לא קיימת עילה להתערבות בפסק-דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות, המושתת כל כולו על ממצאים שבעובדה. מעבר לדרוש העיר בית-המשפט כי, לגוף העניין, נראה שהחישוב שנעשה בערכאה הדיונית נטה חסד למבקש.

מכאן הבקשה שבפני, בגדרה חוזר המבקש ותוקף את התשתית העובדתית, שהונחה על-ידי הערכאה הדיונית ושאושרה על-ידי בית-המשפט המחוזי.

ברי כי בבקשה זו אין כל ממש. רשות הערעור לבית-המשפט העליון, ניתנת במקרים חריגים, בהם מוכח כי קיימת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש והמצדיקה דיון בגלגול שלישי. וכדברי מ"מ הנשיא מאיר שמגר בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3), 123 , בע' 126:

בית המשפט אינו נותן דעתו אך ורק אל מה שנפסק, כדי לבחון אם נכונה ההלכה שיצאה מלפני הערכאה הקודמת, אלא המשקל המכריע מוענק לשאלה, אם יש חשיבות משפטית או ציבורית לכך שדווקא מקרה זה יזכה לבירור שיפוטי נוסף.

מקרה זה, שעניינו כאמור מחלוקת עובדתית ספציפית, בהיקף של כמה מאות שקלים, בוודאי ובוודאי שאיננו נופל לקטיגוריה זו.

אשר על-כן, הבקשה נדחית.